מעטים מאוד הם שחקני הכדורגל המסוגלים להתבטא בדרך העולה על לעיסת קלישאות. מעטים מאוד אלה המסוגלים לחבר משפט או שניים בעברית תקנית (ברמה המקומית). יחידים בדור, הם השחקנים המסוגלים להגג הגיגים כמו המלך אריק הראשון (והאחרון).

זה היה שער כל כך מושלם, כל כך פשוט, כל כך תכליתי, הכל ביחד.

תהיתם לעצמכם פעם מה קורה כשטכניקה ברמה הכי גבוהה בעולם, תשוקה ויכולת הגנתית מצוינת נפגשים? אנדר הררה, זו כנראה התשובה.

קלאודיו ראניירי הוא אדם טוב. כך אומרים. הוא מאמן טוב. בשילוב היכולות עם האישיות, הוא איש מקצוע שתמיד יגיע רחוק, אך לא יזכה לשתות מהבאר. למה? מפני שמנטלית הוא לא חזק מספיק.

אם בתחילת העונה שיחק מוריניו עם שני קשרי מרכז שדה וחלוץ נסוג, במחזורים האחרונים מוותר מוריניו על שחקן התקפי לטובת קשר מרכז שדה אשר מאזן את מרכז המגרש לצד שחקני הכנפיים.

ניסיתי לבחור את השחקנים שפרשו, שאם יחזרו לשחק, היו עוזרים לקבוצותיהם יותר מכל רכש יקר

זהות הכדורגלן הכי טוב בעולם לא מעניינת אותי. מצד אחד, אני אוהד מנצ'סטר יונייטד וככזה, הסימפטיה שלי הולכת לכריסטאנו רונאלדו. מצד שני, אני ארגנטינאי, כך שאין לי אפשרות להימנע מהבנת גדולתו של מסי כשחקן. מצד שלישי, זה לא באמת משנה;

אד וודוורד, שמתפקד כסוג של נציג הבעלים ומנכ"ל מנצ'סטר יונייטד, הגיע מהתחום הפיננסי מסחרי והוא אכן עובד היטב בתחום הזה וכבר גייס ליונייטד יותר מ-70 ספונסרים בפחות משלוש שנים. אבל בכל מה שקשור להבנה בכדורגל ובניית קבוצה הוא כשל.

יונייטד שיחקה במחצית הזו כמו קבוצה קטנה, או בעצם כמו קבוצה של מוריניו, עד כדי כך שהשדר האנגלי אמר שהמערך המסודר והמתגונן שלהם הוא קללה לצופים. לא זכור לי ששמעתי אי פעם התבטאות כזו בשידור אנגלי. במחצית השניה הם אפילו שיפרו את הסדר.

הפסד שלישי ברציפות למנצ'סטר, המון כותרות ורעש בעולם, האשמות כבר התחילו מכל הצדדים. מוריניו מאשים מספר גורמים ושחקנים, האוהדים מאשימים את רוני והתקשורת הבריטית כבר הוציאה מהמחסן את הצלב והתחילו בעבודת השיופים עליו.