החיוך האבסורדי של סר אלכס פרגוסון ביציע הכבוד של תיאטרון החלומות הערב סיפר את סיפורו של המשחק. למנצ'סטר יונייטד הגיע לעוף הערב בשמינית הגמר. למעשה הגיע לה לעוף בבושת פנים אמיתית כבר ברמון סאנצ'ז פיחואן. סביליה הייתה כמה רמות מעליה כאשר הכדורגל שהציגה שווה ערך לזה שהיא מציגה בלה ליגה, שם הוא שווה לה מקום חמישי בלבד.
נכמרו רחמיי על פוגבה, מרסיאל, ראשפורד, לוקאקו, הררה, מאטה, באיי, לינדלוף, ודרמיאן. הגיע להם הרבה יותר, לחלקם עדיין מגיע. הכשרון שלהם מנוון על ידי מיוחד שחרג באופן קיצוני מהגבולות בהם מיוחד זו מחמאה על יצירתיות וייחודיות. כרגע הוא מיוחד מדי, ולא מגיעה לו הזכות לאמן סגל כה יקר וכשרוני. הוא שכח מהי עבודה קשה, מהו אימון אמיתי של קבוצה ואיך להוציא משחקנים קיימים יותר בלי לרכוש אחרים בכסף ענק.
מוריניו אחראי הערב לכשלון אדיר, נגד קבוצה שהייתה עדיפה עליו במפגש הזה באופן לא רגיל, הרבה מעבר למה שמבטאת התוצאה. בפיחואן הוא ניצל מתבוסה מהדהדת ומבישה בצורה יוצאת מגדר הרגיל עם תצוגת אומן של השוער הטוב בעולם. הערב הוא ספג ממנה הפסד צורם וצודק על זלזול, כדורגל מבחיל ומשמים, והצגת יכולת מרשימה – גריעה מיכולות השחקנים.
בינואר האחרון כתבתי על הבאתו של אלכסיס למנצ'סטר כך: "אלכסיס לא יוסיף שום דבר ליונייטד. לא חסרים לה כוכבים. סתם עוד אחד לאוסף של מוריניו. אם הוא ישחק הרבה כוכב אחר יתייבש. ליונייטד זה לא יעזור. אצל יונייטד, רשימת השחקנים בסגל לא מעניינת, ועל כל אחד שמקבל דקות ומוכיח את עצמו או מתעלה ישנם שניים שמתייבשים ומדוכאים, כאשר היכולת שלהם לא מקבלת דקות מגרש. עם כל האיכויות של סאנצ’ז עליהן אין חולק, אם פוגבה, לוקאקו, מרסיאל או ראשפורד לא יקבלו דקות בגלל שהוא על המגרש – העסקה לא תקדם את יונייטד ולו במילימטר אחד. לא בטוח שאפילו עם ההרכב הכי חזק יונייטד תהיה מספיק חזקה, וזה כבר לא עניין שתלוי באיכות הסגל על המגרש. אוסף שחקנים הוא פשוט לא מספיק. יש ליונייטד סגל שחקנים אדיר, ומוריניו מצטיין בלהביא בכסף גדול מחליפים ולייבש אחרים שהובאו בכסף גדול בעבר, עד כדי עזיבה. יונייטד לא תהפוך פתאום למעולה, מוריניו ימשיך לטעון שאין לו מספיק כלים, וכשרונות נוספים יתקעו בדרך. סלאח, קוואדראדו, לוקאקו בקדנציה הקודמת וקווין דה בריינה יחד עם עוד רבים הם ההוכחה. הוא טען שהם לא מספיק טובים, והם היום עושים ממנו צחוק. הוא על הגבול הדק בין המיוחד לההוא שהיה פעם מיוחד."
היום הדברים נראים פשוטים. הכשרון קיים והיה קיים עוד הרבה לפני סאנצ'ז. הוא שחקן נהדר שהגיע לקבוצה נהדרת עם מאמן נורא שמחרב מכל הבא ליד. לא פלא שיכולותיו נראות כה חלשות מאז המעבר. זה היה שקוף. מוריניו לא ראוי לאמן את יונייטד. הוא לא ראוי לאמן אף קבוצה בעלת תקציב ומעמד. הוא צריך להתחיל בשיקום המיוחדות שלו מלמטה, דרך קבוצות בהן יש סגל קיים שדורש מהמאמן להרים אותו ללא עזרה מבחוץ. יונייטד זקוקה למאמן אמיתי. אחד שיוביל את הסגל המרהיב הזה להישגים להם הוא זכאי. אם יונייטד ומוריניו לא ישכילו, נמשיך לכתוב כך, שבוע אחר שבוע, לאור תצוגות נפל טקטיות ומשמימות או לחלופין תצוגות נפל לא טקטיות בעליל.
העונה הזו תסתיים לדעתי בחגיגה תכולה של אליפות היסטורית ביותר באיתיחאד סטדיום על חשבון השדים האדומים בראשות מוריניו. כלומר, עוד כמה שבועות. גביע ה-FA גם אם יושג לא יחפה על החמיצות.
המחמאות לסביליה הבינונית שיצאה עם העלייה המרגשת לרבע הגמר וניצחון הגדול, אך מהצד האדום נקווה לראות שינוי בגזרה, כי אם לא – השממה של מוריניו תופיע לא רק על כר הדשא, אלא גם מחוצה לו. על חשבון המועדון המפואר של מאט באזבי וסר אלכס פרגוסון הגדולים.
