הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.

לפני המשחק:
אני לא מקנא במוריניו.
תדמיינו מה זה לעמוד מול פלאיני ולנסות להסביר לו משהו, ואני לא מדבר על הכישרון המוגבל של השחקן, אלא על המחזה של המאמן, עם שיער מסודר ובגובה מטר וסיגריה, עומד מול תורן פרוע שיער ובגובה שני מטר פחות סיגריה, ומסביר לו היכן לעמוד ולאן לרוץ.

ועכשיו ברצינות.
אני לא מקנא במוריניו לפני המשחק בגלל מלחמת היצרים הפנימית שבוודאי מתחוללת בו. הדילמה בין השאיפה לנצח בכל משחק שמועצמת היום בגלל היריבות המפורסמת בין שתי הקבוצות, מול הרצון העז להיות פרקטי ולא להפסיד כדי לשמור על פער הנקודות מליברפול, היא לא משהו פשוט.

לקלופ, לעומת זאת יש חיים קלים, מכיוון שהשיטה די קבועה, ונראה שמאז ההגעה של וירג'יל והמכירה של "הנמוך ההוא שכרגע איני זוכר את שמו כי אנחנו משחקים לא רע בלעדיו", ההרכב התייצב וכמעט אינו משתנה, בעיקר בהגנה ובהתקפה.

פינת הקלישאה של קלופ:
"אני לעולם לא אשתמש במילה הזו (להחנות את האוטובוס). אין לי שום בעיה עם המונח הגנה ואני מודע לכך שאומרים ששתי הקבוצות משחקות בשיטות שונות, אולם מה שחשוב זה הניצחון בלבד. יש דרכים שונות לנצח וליונייטד יש את הדרך שלהם, זה הכל" (כבר אמרנו שהוא יודע להיות דיפלומטי ביותר כשהוא רוצה).

המשחק:
מה שתופס לי את העין בפתיחה הוא ריבוי הנעליים הכתומות בעיקר בליברפול. השאלה אם זה תחליף נאות לתלבושת הכתומה שהביאה העונה מאזן מושלם תזכה לפיתרון תוך פחות משעתיים.

הקרן הראשונה שלנו הולכת בדיוק לשום מקום ואני מקווה שזה לא רמז לבאות. מצד שני הבעיטה של דה חאה הולכת בדיוק לראש של לוקאקו, ומשם בדיוק לרגל ראשפורד שבועט נפלא בדיוק לפינה. 100% אחוזי הצלחה ליונייטד בבעיטות לשער.

בלי ספק זה המבחן הגדול ביותר של הקבוצה בחודשים האחרונים, מאחר והם די שכחו מה זה לשחק בפיגור. אחרי כמה דקות של הלם נראה שליברפול יוצאת קצת ממנו אבל חסרה דיוק ודימיון בהתקפה.

הקרן השנייה הולכת בדיוק לכתף של וירג'יל ובעיטת ההמשך של דה חאה הולכת בדיוק ללוקאקו ואת ההמשך אתם כבר יודעים. ראשפורד מנצל שוב סגירה לא טובה בהגנה כדי להשחיל את השני.

אנחנו מחזיקים הרבה בכדור, אבל ממשיכים למסור לשום מקום, לבעוט כדורי אימון לדה חאה ולהשיג קרנות חסרות תכלית.

המחצית הראשונה נראית פשוט לא כוחות.
יונייטד נראית ברמה אחת מעל ליברפול, בזכות היתרון הפיזי של לוקאקו והקישור ההגנתי, ומאחר והקישור ההתקפי שלה הרבה יותר יצירתי מהקישור הכל כך אפור של ליברפול.

בהפסקה אני מתלבט האם הסיכוי שקבוצה של מוריניו תיתן ליריבה צ'אנס לחזור מפיגור יותר נמוך מהסיכוי שקלופ יעשה שינוי או חילוף מוקדם. בכל מקרה הסיכוי שאחד מהדברים הללו יקרה שואף לאפס.

התאפקתי עד הדקה ה 53 כדי לצעוק על המסך – תוציא כבר את מאנה, הוא לא בעניין היום (אחרי האיבוד העשרים שלו).
קלופ עושה חילוף די מוקדם בסטנדרטים שלו, בתקווה לקצת יותר יצירתיות בהתקפה. ליברפול הרבה יותר אגרסיבית במחצית השנייה והשחקנים מגיעים ראשונים לכל כדור.

אז קלופ קצת הקשיב לי ועשה חילוף ומזל שהוא לא הקשיב יותר והשאיר את מאנה על המגרש, כדי שיבשל לבלם של יונייטד את הגול העצמי הנפלא. רק 1-2 ליונייטד. יש סיכוי. הללויה.

עשרים דקות לסיום מוריניו מתחיל לגלות סימני לחץ ראשונים והוא עובר מכתיבה בפנקס לעמידה ליד קלופ וכמובן מכניס את ידידינו פלאיני.
לאור הנחיצות של קריוס במחצית השנייה אני מקווה שקלופ יאמץ את מה שמקובל בכדוריד ויכניס שחקן שדה במקום השוער. קלופ אמנם לא כל כך יצירתי כמוני, אבל הוא ממש יוצא מהקופסה כשהוא מוציא את שני המגינים שלו.
קלופ אמנם לא יוציא את המילה אוטובוס מהפה, אבל למוריניו אין כוונה להוציא את האוטובוס מהרחבה כשהוא מוביל, גם אם זה בבית. ליברפול מנסה לגרד בעיטות לשער, אבל בתוך הצפיפות העצומה ברחבה זה פשוט בלתי אפשרי.

שורה תחתונה:
הפסד.
מוריניו פתר את הדילמה שלו לפני המשחק בכך שבמחצית הראשונה ניסה לנצח ובמחצית השניה התאמץ לא לספוג.
מוריניו ניצח את קלופ די בנוק אאוט.
הצפיפות ניצחה את היכולת האישית.
הפיזיות ניצחה את המהירות.
הציניות ניצחה את הרומנטיקה.

יונייטד הגיעה למעט הזדמנויות וניצלה אותן באופן מקסימלי וליברפול הגיעה לאפס הזדמנויות אמיתיות וגירדה מהם שער אחד, גם בזכות שחקן של יונייטד. יונייטד בעטה פעם אחת לשער במחצית השניה וגם זה לשער הלא נכון ובכל זאת ניצחה.
במחצית השניה ליברפול היתה בשליטה מוחלטת גם בזכות הנחישות, שהיתה חסרה בפתיחה, ולא רק בזכות הטקטיקה של מוריניו, וניתן לשאוב ממנה קצת אופטימיות.

האם הנדרסון הוא המנהיג שהיה חסר על המגרש? לא יודע.
האם השופט קיפח אותנו? כן. האם בגללו הפסדנו? לא.
האם הנעליים הכתומות הן תחליף למדים הכתומים? לחלוטין לא.
האם יש שחקן שבלט היום בליברפול? לא. לפחות הם השתדלו והתאמצו.
האם אנחנו בנויים לפחות להצליח בצ'מפיונס? אולי. לפחות אחרי ההפסד זה לא נראה ודאי כמו לפניו.

האם ההפסד עלול להוציא אותנו מהרביעייה הראשונה? לא, אם הוא יהיה יחיד, וכן, אם נגרר לסידרה של משחקים לא טובים, וזה כבר קרה לנו בעבר.
איך קלופ אמר לפני המשחק? ליונייטד (הכוונה למוריניו) יש את הדרכים שלה לנצח…

ומה הביטלס היו אומרים על זה?
צריך לתקן את החורים בהגנה…