כשבוחנים את משחקי הבית במסע של הפועל ב"ש באירופה העונה מאז חודש 07/2016, המאזן כרגע עומד על 4 ניצחונות, תיקו והפסד. בשיקטאש מגיעה עם יומרות לזכייה בגביע

בארסה משחקת רע כבר תקופה. זאת עובדה מספרית לא הנחת הנחות. לא הופתעתי מההפסד, אך נבהלתי מהדרך. הציפו אותי פלאשבקים של באיירן מינכן ב-2013 ומילאן ב-1994.

הרבה מאד זמן לא ראיתי קבוצה שמגיעה כל כך מוכנה למשחק נגד ברצלונה. כמה שקשה לי להודות, הייתה פה תצוגת כדורגל, הגנתית והתקפית של פ.ס.ז שהעלימה לחלוטין את הקבוצה הטובה ביותר בעולם.

אחרי 8 חודשים של אופטימיות, מכבי חיפה מציגה את הגרסה שלה למשפט הצבאי שכולנו שמענו בטירונות: קצת קשה? אז ישראלים. בגלל ניסיון כושל עם רנה מולנסטיין, הוחלט במכבי שמולנסטיין מעיד על כל המאמנים שלא מחזיקים בת''ז כחולה ולכן מחתימים עכשיו מאמן ישראלי בפאניקה.

כותבי הזווית נפרדים ממולנסטיין, מסבירים מה יזכרו ממנו בעתיד ומקווים שלוזון יחזיר את המועדון האבוד לימים יפים יותר (אבל בכלל לא בטוחים שהוא מסוגל)

בואו נודה על האמת. אחרי יותר מחצי שנה בלי משחק ובכלל בלי קשר הרי מדובר במשמיד היונים מספר 1 בארץ, אף אחד לא האמין שבחצי שעה של משחק הוא יצליח לספק שתי הגבהות מדויקות שיהפכו לשערים.

אין לי השגות על ההחלטה להחליף מאמן. זכותו של בעלבית לעשות זאת אם הוא חושב שהעסק מקרטע, הקבוצה לא מתפקדת, וה"תהליך" אינו מתקדם, אבל המהלך הזה של מכבי חיפה הוא צעד אחורה.

בדרך ליציע דרבנתי את עצמי: הרי לא באת לראות גולים, או משחק יפה, בכל זאת הפועל. באת לפגוש חברים, לברוח קצת מהבית ומהחיידקים במקומות סגורים ולהתענג קצת על ההרגשה שאין לה תחליף, זו של 'כל העולם נגדנו ואנחנו עומדים לרדת ליגה אבל איכשהו אנחנו מצליחים ליהנות מזה, וחוץ מזה, אנחנו אומרים תודה שאנחנו לא מכבי חיפה השבוע. מזוכיסטי, אבל איך אפשר לצפות למשהו אחר מאוהדים של קבוצה בפירוק מתמשך של כמה שנים?

סגל השחקנים נראה בוגר ומוכן למאבק על האליפות עם הובלה של שני הכוכבים הגדולים ביותר של ארסנל ,אלכסיס סאנצ׳ז ומסוט אוזיל. כאן מגיעה נקודת המפנה.

שאין שטח, והכדור לא נכנס בחצי השעה הראשונה, הרגליים מתחילות להיות כבדות, הקהל הרבה פחות סבלני, ותוך כדי המשחק מתחיל לו כדור שלג המכניס את הקבוצה לשיתוק שמוביל לאובדן נקודות מול קבוצה קטנה.