כתבתי פעם על גיבורים ומה עושה אותם לכאלה. לא אלאה את כולנו בכל הסיבות והכללים, רק אומר שבשורה התחתונה מדובר בבנאדם "רגיל" לכאורה, עד שהוא מוצא את עצמו מול אתגר שנראה בלתי סביר.

השיאים הללו מושגים בעיקר בזכות הגידול בפערים הכלכליים בכדורגל העולמי, שמאפשרים לקבוצות העל להיות סופר קבוצות, עם השחקנים הטובים בליגה בכל עמדה וגם על הספסל, בפער גדול מהליגה שלהם.

לאחר שעקבתי בגאווה אחרי דרכה של ישראל, העולה המפתיעה בזמנו לרבע גמר אליפות אירופה בכדורסל לנבחרות עתודה (עד 20), הנבחרת המרגשת שלנו עברה שני שלבים נוספים, מול איסלנד וצרפת, ועלתה לגמר שייערך ב21:15 מול יוון המארחת שתזכה לתמיכה רבה ביציעים.

חשוב להעלות כמה נקודות ולקחים שברק בכר והאלופה צריכים לשים עליהם את הדגש במידה והם רוצים להמשיך באירופה כי אין ספק שלודוגורץ זו אופרה אחרת מהונבד בודפשט. להלן שבע נקודות שעליהם הפועל ב"ש צריכה לתת עליהן את הדעת אם הם רוצים לעבור שלב נוסף באירופה:

יום בכדורגל אנחנו מתלהבים ממספרת מרהיבה, מבעיטה ממרחק לכיוון השער, ומבעיטה חופשית מדויקת, ועוד כל מיני שערים עם העקב, אבל גבירותיי ורבותיי, ברצוני להציע לכם 2 תרגילים שיכולים להעיף לכם את הדימיון

ברמן הלכה והפכה לקבוצת תחתית עד שבעונה האחרונה נשמע קול התעוררות שהביא לפרץ תקווה אצל אוהדי הכדורגל הגרמני.

אני ממש לא נאיבי ואני יודע שכמעט כולם מקללים כשהם ביציע. גם אני עושה את זה. אלא שאני עושה את זה ביני לבין עצמי או עם שכניי ליציע ובלהט המשחק, ולא מצדיק את המקללים בעיתון הנפוץ במדינה

הורנבי ניסה בסה"כ להתבונן מהצד על האובססיה שלו, לכתוב ספר על מה זה להיות אוהד כדורגל. על כיצד השפיע הכדורגל על חייו שלו עצמו. יצא לו טקסט אדיר, קנוני, פילוסופי, אנושי ואוהב עד דמעות

היה נראה שמילאן עושה רכישות מעניינות, ועדיין בשביל לחזור להיות אימפריה המילאנזים היו חייבים להנחית איזה שם גדול, שיגיד ''מילאן חזרה''. שם גדול לא מביא רק קהל או מנויים, שם גדול זו חותמת על כך שמילאן שוב חזרה להיות האימפריה שכולנו זוכרים

כחודש וחצי לפתיחת היורובאסקט שישוחק גם בתל אביב, לאחר מספר פרשיות של שחקני נבחרות כמו כארם משעור ואיתי שגב, ועונה נוספת מאכזבת של מכבי ת״א באירופה - זכיתי סופסוף למעט אושר מכדורסל ישראלי