1. ברוכים הבאים לעונת 2017/18, עוד עונה בה מכבי חיפה מנצלת את הפגרה כדי לגרום לאוהדיה להאמין, שוב, שהיא בדרך למקומה הטבעי, מרכז הבמה של הכדורגל הישראלי. כמה חבל שכמו מכבי חיפה, גם פתיחתה של כל עונה מלווה במיאוס מסוים, המכונה במחוזותינו לכינוי הקליט "גביע הטוטו", תואר שאין בו משמעות, תחרותיות, עניין ולרוב, גם אין בו אוהדים, אלא אם מדובר ב:
2. אוהדים של מכבי חיפה. כן, הם זוכים לפרגונים ולפליאה מכל מי שמעורב או כותב על הכדורגל הישראלי, ולכן נדלג על המחמאות הפעם ונתמקד דווקא בצד השני של מערכת היחסים – המועדון. אולי מדובר פה בניצול ציני של חסרי ישע, מאוהבים חסרי תקנה, אבל נדמה שהמועדון מצליח בתקופה האחרונה להחזיר את אמון האוהדים בו. גם ההתנהלות התקשרותית הכוללת נחיתות מפתיעות של זרים שלא הוזכרו על ידי אף כתב והודעות מסודרות דרך האתר, גם הפתיחות, קבלת הביקורת וקבלת החלטות בהתאם (מישהו אחר קאגלמכר?), והשיח ושיתוף הפעולה ההולכים ומתהדקים עם מחנות האוהדים (פאנל בחגיגות ה-15 של הקופים הירוקים, איחוד היציע העליון והתחתון בחלק הצפוני של האיצטדיון). מן הצד השני,
3. זה ממש לא פייר להודיע על כל שער שכבשה הקבוצה בעמוד הפייסבוק, באמצעות גיף שלא מזכיר שום דבר למעט הבקעת שער במנג'ר 2001, כי בינינו, הרי ברור שכל המטרה היא לשחרר בוסט של דופמין במערכת העצבים של האוהדים, ואולי להפחית את כמות העצבים במהלך העונה. כמה עצבים צפויים?
4. בינתיים, נראה שמכבי חיפה החליפה שחקנים, אבל נראית פחות או יותר אותו הדבר. אותה שיטת משחק, אותן מסירות מעיקות בין הבלמים ובעיקר – 0 מ-4 שערים נכבשו במשחק מסודר. הדבר המעודד הוא שלפי הקולות היוצאים באתרי הספורט השונים, המועדון מבין את הבעיה, ומד העצבים יושפע במידה רבה באופן בו יוחלט לפתור זאת. עד כה, בעיקר החתימו והנחיתו שחקנים שיש להם יכולות הבקעה ממרחק וממצבים נייחים, מה שבעינינו, מרגיש קצת כמו הודאה בתבוסה. מצד שני, מחפשים פליימייקר, כך שמבינים שזה לא תפקידם של אלברמן וקוסטה ליצור מצבים לשאר החברים, אלא
5. לחזק. כי מכבי חיפה נכשלה בהרבה דברים בשנים האחרונות. הדבר המרכזי, כך לפחות מרגיש, הוא שלא הצליחו לבנות קבוצה חזקה, עוצמתית, פיסית ומנטאלית. אז הביאו מגן ימני שנראה כמו מתאבק, מגן שמאלי וקשר אמצע שבנויים היטב, ואלברמן, שהוא ככל הנראה ישראלי מתאים לקבוצה מבחינת יחס הסיכויים שיגיע מול יכולתו להשפיע על המשחק והקבוצה באופן כללי. כן, למרות שהוא, כמו גם עומרי בן הרוש ואופיר מזרחי הגיעו כי קבוצותיהם בעונה שעברה פשוט ויתרו עליהם. יחד עם זאת,
6. איזה שחקן בשיאו ירצה לבוא למכבי חיפה? קריירה נמשכת כ-15 שנים, מתוכן 5-6 בשיא, ומישהו מצפה שתבוא ותבזבז אותן על קבוצה חולה שכבר שכחה מה זה לרוץ לאליפות? אז מכבי חיפה התפכחה קצת, הבינה קצת את מקומה כמקום ששחקנים ישראלים יגיעו אליו רק אם לא יוכלו להגיע למכבי תל אביב והפועל באר שבע. לכן, לאחר שדוידזאדה, אייבינדר ואצילי הסבירו לירוקים שהם כבר לא אופציה נכונה, נראה שבצד הישראלי, הצליחו להביא את הישראלים הכי טובים שאפשר, וכבונוס עשויים לקבל מהם רעב ורצון להוכיח. אגב להוכיח, עוד הוכחה שבמכבי חיפה למדו משהו:
7. קאיו מחוץ לסגל. כי נמאס לנו משחקנים שנכנסים להרכב עוד לפני שסיימו לעכל את הפיצות של הפגרה, עוד לפני שנכנסו לכושר ועוד לפני שהרצועה הבינה שהיא מהווה חלק משחקן כדורגל ונקרעה לשלושה חלקים. תשאלו את דמארי, עטר, שכטר ואפילו בניון איך לקח להם אימון אחד או שניים לפני שנכנסו להרכב ותנסו להיזכר כמה השפעה הייתה לשחקנים האלה על מכבי חיפה של השנים האחרונות, לעומת השפעתם בקבוצות אחרות. באותו הקשר,
8. זוכרים מתי הייתה הפעם האחרונה שמכבי חיפה לחצה בדקה ה-70? זוכרים מתי שני חילוצי כדור שלה במרכז המגרש הפכו לשערים? אז נכון – האדום עזר לא מעט, אבל בפעם האחרונה שאני זוכר את מכבי חיפה עושה את זה, זה היה במחזור הראשון לפני חמש שנים, כשבוקולי נעל את המשחק עם השלישי לרשת של קרית שמונה, וגם אז מדובר היה בבוקולי, לא בכושר גופני ראוי של הקבוצה, שהצטיינה בעיקר בספיגות בין הדקות 75 ל-90. רק 90 דקות לתוך העונה, רק גביע הטוטו, אבל נראה ומרגיש ששחקנים במכבי חיפה יצליחו השנה לסיים 90 דקות, וזו כלשעצמה בשורה, לעומת בשורה שלא הגיעה –
9. מה לעזאזל קורה עם אלירן עטר? מי החזיר את כל הספקולציות האלה מהקבר ולמה לעזאזל המועדון, בניגוד למה שאמרנו קודם ובניגוד למנהגו בהקשרים אחרים, לא מגיב?! נראה ממש לא בריא, מרגיש כמו לחץ שאפשר להימנע ממנו במקום שהאוהדים הירוקים יתחילו לבחון כל תגובה של עטר – "הוא לא חגג מספיק", "זה רק גביע טוטו", "הוא משחק טוב רק כי הוא רוצה להוכיח לג'ורדי שמקומו במכבי תל אביב". אנחנו שונאים ספקולציות, אבל השתיקה הזו מרגישה ממש מוזר, וגורמת לנו לחשוב אולי יש אמת בדברים. על מה עוד אנחנו חושבים?
Credit to "Maccabi Haifa FC" Facebook page
10. על מה שנדמה שמכבי חיפה לא חושבים עליו בזמן שהם מחפשים את הפליימייקר הזר שלהם. חוק הזר השישי, החוק המוזר הזה שגורם לחוק ההסדרה להישמע הגיוני, יאפשר להם לשחק רק עם חמישה זרים. בהתחשב בכך שקאיו, קוסטה, מאבוקה, דוס סנטוס ומיסטר ג'ון דו הם ככל הנראה באנקרים בהרכב, קאגלמכר יורד לספסל (ונכנס רק כדי לשמור על תוצאה). ייתכן שהוא לא טוב מספיק, אבל הוא בטוח עדיף מקינן, שעם כל האהבה הגדולה שלנו אליו (ויש) ועם כל השערים, פשוט לא יכול להיות שחקן הרכב בקבוצה עם שאיפות להתברג ב-1-3. הדרך היחידה שאנחנו מצליחים להסביר את ההעדפה של דקל על פני גארי היא ניסיון של המועדון להימנע ממצב בו החלטה לא ברורה נוספת יוצאת לפועל ואלברמן עונד את סרט הקפטן, אבל יודעים מה? אנחנו מוכנים לספוג את העלבון בתמורה למניעת עוד כמה שערים בשער של גלזר. אגב גלזר,
11. כיף לראות אותו פותח עונה כשוער ראשון. כיף לראות שיש שחקן ששרד עונה במועדון ומתחיל עונה חדשה חזק יותר, מחושל יותר ובעיקר – עם עתיד ורוד, לפחות ברמה האישית. טוב תעשה מכבי חיפה ותשמר את המודל הזה בעמדות נוספות, כי די נמאס לערבב את הקלפים מחדש כל עונה, וזה בעיקר לא עובד. לכן, בכנס פתיחת העונה, כשתגדיר את היעדים, עדיף שתתמקד באיך לתת לסגל הזה לרוץ בהצלחה ולחזק אותו עוד קצת בשנה הבאה ועוד טיפה בזו שאחריה, רק כך תחזור לצמרת הכדורגל הישראלי, כמו שהייתם מצפים מקבוצה שמצליחה למכור את כל הכרטיסים שהוקצו לה לגביע הטוטו.
