או, אם תרצו: מדוע בזכות רכישתו של נמניה מאטיץ' העונה מנצ'סטר יונייטד תסיים לראשונה מזה 4 שנים מעל ארסנל.
שלושה משתנים במשוואה, ונתחיל במעניין שבניהם:
נמניה מאטיץ
אהובו של ז'וז'ה מוריניו.
את ההיסטוריה המאטיצ'ית רוב חובבי הכדורגל האנגלי מכירים טוב מאוד: קשר אחורי מוכשר שהצטיין בקוסיצ'ה ממדינתו, נקנה ע"י צ'לסי, עשה את מסלול ההשאלה המוכר לויטסה, עבר לבנפיקה בעסקת דוד לואיז (שגם הוא, ד"א, נקנה, נמכר והוחזר. אירוני) והוחזר ע"י מוריניו, כעבור 3 וחצי עונות להציל את המולדת תמורת סכום הגדול פי 16 מהסכום המקורי בו נקנה. מוריניו התאהב בו, ומאטיץ' אכן היה חלק אינטגרלי בייצוב הקישור הכחול והזכייה באליפות ב-2014/5.
ב-2015/16 עבר מאטיץ' עונה איומה, כמו כל צ'לסי, עונה שהסתיימה במקום העשירי, ובעונה החולפת, בעקבות הגעתם של קונטה-קאנטה, איבד מאטיץ' ממעמדו, ודרכו החוצה נסללה בעקבות הגעתו של טימו בקאיוקו ממונאקו.
קונטה תמיד אהב את הקשרים האחוריים שלו לא רק חזקים, אלא גם מהירים וניידים (פירלו הוא היוצא מן הכלל), ואת מאטיץ' האיטי יחסית, קונטה העדיף למכור ליונייטד (אליה נגיע בחלק השלישי) של… ז'וז'ה מוריניו, האיש שהחזיר את מאטיץ' לאנגליה.
ארסנל
אז איך מאטיץ' רלוונטי לזה שמנצ'סטר יונייטד תעקוף את ארסנל לראשונה מאז 2012/13?
לארסנל, קבוצה שמאופיינת באסתטיות וכדורגל שובה עין שתמיד חביבה על האוהד הנייטרלי, יש בעיה עצומה בהגנה, ומשום מה לא מדברים על זה, ואני יכול להבין למה.
קוסיילני הוא אחד הבלמים הכי טובים בליגה (מומלץ לכל המאותגרים סטטיסטית לעבור על הנתונים שלו ולהבין עד כמה הוא משמעותי), מוסטאפי הוא שחקן נבחרת גרמניה, בלם מוכשר מאוד שצפוי לעשות את קפיצת המדרגה (למרות שלדעתי כל עוד ונגר המאמן, מוסטאפי לא יגיע לתקרת הזכוכית שלו), ביירין חביב על כולם כי הוא מהיר בפיפא (מה לעשות, זאת רמת הדיון כיום) ומונריאל… ליד הערך "דווקא סבבה" במילון הסלנג הישראלי–פרמיירליגי הדמיוני, יש תמונה שלו.
אז זהו ש…
אולי כאינדיווידואלים שחקני ההגנה של ארסנל הם טובים, אבל משחק ההגנה של הקבוצה היה פשוט מזעזע בעונה האחרונה, ואני אומר את זה בצער כתותחן: 44 שערים ספגה ארסנל בעונה החולפת, 8 שערים יותר מבשתי העונות האחרונות, וזה המון. באינפוגרפיקה שלהן ניתן לראות עד כמה זה משמעותי מבחינת המיקום עבור ארסנל.
אז נכון, לא בכל עונת פרמיירליג זוכה באליפות הקבוצה שספגה הכי מעט, אבל בעיניי, עבור ארסנל, הפן ההגנתי הוא המשמעותי ביותר, מכיוון שבהנחה ואלכסיס סאנצ'ס ואוזיל יישארו – ההתקפה שלה היא כמעט מושלמת, ומשחק הגנה משובח הוא זה שיכול לעשות את ההבדל עבור התותחנים בין עוד עונת דשדוש בשיפולי הצמרת לבין פלרטוט עם תואר אמיתי.
אז איך מאטיץ' קשור?
מאטיץ' יכול היה להיות ההברקה של ארסן ונגר והקלף המנצח של המערך החדש. צריך להבין שלמרות התדמית מלאת החשיבות העצמית, ונגר לא הצטיין בהברקות טקטיות בעשור האחרון. הגיל עושה את שלו, המנג'ר הצרפתי הפך ממהפכן אדיר למקובע ועקשן, כזה שלא מתכונן ליריבות ("הרגל" מגונה עליו נענש הרבה מאוד בשנים האחרונות בתבוסות מול יריבות הצמרת) ורוב המאמנים בליגה, אליה הצטרפו בשנתיים האחרונות המון מאמני טופ, מקדימים את ונגר רעיונית וטקטית. אבל לאחרונה החליט ונגר על שינוי: מ-4-2-1-3 ל-3-2-2-2-1.
הייתם מצפים שאברך על העובדה שונגר מבצע שינוי, אבל לא כך הדבר. השינוי הטקטי הזה, בעיניי, הופך את ההגנה של ארסנל לחשופה הרבה יותר, והנזק עלול להיות קריטי בגלל שתי סיבות מרכזיות:
1) סכנת הגלגל השלישי באופניים של ההגנה – 3 הבלמים – אצל מוסטאפי שיאו עוד לפניו, וקוסיילני אולי יכול לרדת מעט ביכולת בגלל הגיל, אבל זה עדיין אמור להספיק.
אבל מה לגבי הבלם השלישי? פר בעונת פרישה, מונריאל בירידה חדה וזהו לא תפקיד המקור שלו, קולאסינאץ' מסתמן כטנק רציני, אבל עדיף לנצל את יתרונותיו באגף, ורוב הולדינג, שעשה את התפקיד מצוין בגמר, עוד לא מנוסה בשביל להוביל הגנה של קבוצת פאר במשך עונה שלמה. במקרה הזה, הגלגל השלישי עלול להזיק מאוד ולא רק להיות מיותר כמו בדוגמא הקלאסית.
2) הקישור האחורי לא טוב מספיק – התפקיד, שיש שיאמרו שהוא הכי חשוב בכדורגל המודרני, לא מאויש בארסנל ע"י שחקנים טובים מספיק, ובמערך הזה הוא קריטי בחיפוי על הכנפיים והבלמים, חלק שעלול להיות בעייתי. גרניט שאקה, שאולי יתברר בעתיד כקנייה משתלמת, הוא מוסר מדהים, אבל עדיין לא טוב מספיק בפן ההגנתי. מאטיץ', שעבר עונה פחות טובה בפן האישי וגם נדרש לפחות עבודה הגנתית בגלל נוכחותו של קאנטה, עדיין הציג נתונים טובים משלו.
על פרנסיס קוקלאן אין יותר מדי מה להרחיב. אמנם הוא טוב מאוד הגנתית, אבל לצפות ממנו למשהו בפן ההתקפי משול ללצאת מהבית עם מעיל ומטרייה בשיאו של אוגוסט.
קאסורלה, שהנהיג את הקישור בשתי העונות בהן ארסנל ספגה 8 שערים פחות, רק חוזר מפציעה איומה, ובגילו המתקדם לא יהיה חכם לבנות על זה.
לא רק שמאטיץ' יכול היה לחפות על הבלמים ועל שחקני הכנף (ביירין שעושה המון חורים, עדיין לא ממש ברור מי ישחק בשמאל). הוא גם יכול היה לעזור לשאקה בעבודות ההגנה, לשחרר אותו יותר למסירות מפתח ואיומים על השער – שני כישרונות שכבר נראו אצל שאקה ואם יפותחו יהפכו לנשק קטלני נוסף עבור ארסנל, ואולי יאפשרו גם לתת חופש מקדימה לארון ראמזי, שמחכה כבר 3 עונות לרנסנס.
השוואה קצרה שערכתי באתר הנהדר SQUWAKA תראה את כל התמונה לדעתי:
ונעבור לזוכה:
מנצ'סטר יונייטד
40 מיליון ליש"ט, זהו מחיר האיחוד החשוב בין מאטיץ' למוריניו. ליד אנדר(ייטד!) הררה המדהים פלוס קאריק הוותיק, שהיה נפלא אשתקד, הקישור האחורי של מנצ'סטר יונייטד יהיה עשוי מפלדה בעונה הקרובה, כמו שמוריניו אוהב, והכי חשוב – הוא ישחרר את פול פוגבה לתרום יותר בחלק הקדמי במגרש. השחקן היקר בעולם הגיע לאולד טראפורד כדי לשתול עצים גבוהים, לא כדי לעקור עשבים.
סטטיסטית, הקבוצות של ז'וז'ה מוריניו מגיעות לשיאן בשנייה השנייה לכהונתו (צ'לסי 2006, אינטר 2010, ריאל 2012, צ'לסי 2015 בקדנציה השנייה) ועם העזרה של מאטיץ' המנוסה והמוכח בקו האחורי, יהיה הרבה יותר קל לרכש הגדול (על הנייר) של יונייטד הקיץ, רומלו לוקאקו ושאר שחקני ההתקפה, לתת עבודה ומספרים, ועל הדרך, להפוך את מנצ'סטר יונייטד בחזרה לקבוצה מלהיבה וחזקה, בניגוד לאפרוריות שאפיינה אותה בשנה שחלפה.
עדיין מוקדם להכריז על אלופה, אבל הרכישה של מאטיץ' בעיניי יכולה להיות שובר שוויון אמיתי בשאלת מיליארד הליש"ט של הפרמייר ליג השנה.
