לטעמי מדובר במהלך נפלא לכדורגל, משום שייתכן שיש בו כדי לשבור את ריכוזיות שחקני הכדורגל הטובים בעולם באותם שלושה מועדונים.

צחוק הגורל, ושלוש עונות לאחר פארסת הפיטורין של פאקו, עומד על הקווים לא אחר מאותו קרויף, והכדורגל של הקבוצה שלו (כרגע) לא מבריק ביופיו.

הבונדסליגה השנייה נפתחה באופן רשמי ובאופן יוצא דופן, ייתכן שהשחקן המוכשר ביותר בליגה הזו, הוא בכלל ישראלי בשם אלמוג כהן; כהן, שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-29, יפתח את עונתו השמינית בגרמניה ומגיע לשיא הקריירה

אני מניח שלא ישאלו אותי, אבל אם היו מתייעצים איתי אני הייתי ממליץ על התמקדות ברכישה של אחד או כמה מהשחקנים מהבאים שיוכלו, ביחד או לחוד, להשכיח את הברזילאי

אז כדי שתרחיש האימים מבחינת האדומים לא יגיע, על כמה מן השחקנים (החדשים והותיקים יותר) מוטלת האחריות הכי גדולה שמוטלת על שחקן כדורגל - לשחק בשביל הסמל.

לבסוף בחרתי בבית"ר ירושלים, כי בית"ר מודל 2003 הייתה קבוצה מפוארת עם הווה לא ברור ושחקנים בגיל נוער רגע לפני הפריצה הגדולה.

שניים שעונים טוב על ההגדרה הזו, הם צמד הסופרסטארים הצעירים שנמצאים בכותרות בימים האחרונים, ניימאר ג'וניור וקיירי אירווינג. בין השניים יש המון נקודות דמיון ועדיין הסיטואציות בהן הם הנמצאים שונות מאוד. השניים החליטו לעזוב את הכול מאחור ולעבור לקבוצה אחרת בתקווה שיצליחו להטביע חותם בהיסטוריה של המשחק, כל אחד בתחומו

הדקה היא הדקה ה-62, צ'יבוטה מקבל כדור מול ראיקוביץ', הזדמנות ענקית להראות למועדון שלו מה הוא פיספס, הוא שולח את השוער ימינה ואת הכדור שמאלה, וזה ברשת! עכשיו זה הרגע שלו! אבל הוא בוחר להרים ידיים למעלה ולא לחגוג. למה בעצם?

מה רוצים מניימאר? מה בעצם רוצים ממנו? בסופו של דבר, השחקן בוחר באפשרות הכי טובה עבורו. בואו ונפרק את זה לשני חלקים

היום, תשעה באב, יום תענית שנקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש; חורבן בית ראשון על ידי הבבלים וחורבן בית שני על ידי הרומאים. על פי המסורת היהודית, חורבן בתי המקדש הגיע בגלל שנאת חינם בקרב העם, כאשר הפילוג וחוסר האחדות הם שהובילו להפסד. ומה מסמל בית שנחרב יותר מאשר ביתה המיתולוגי של קבוצת הכדורסל מהצד האדום של תל אביב? אולם …