משבר רבע החיים: תקופת חיים בין שנות ה-20 לשנות ה-30, תקופה שבה בן אדם מתחיל להתמלא בספקות לגבי חייו כתוצאה מכך שהוא הופך להיות אדם בוגר. (מתוך ויקיפדיה)
שניים שעונים טוב על ההגדרה הזו, הם צמד הסופרסטארים הצעירים שנמצאים בכותרות בימים האחרונים, ניימאר ג'וניור וקיירי אירווינג. בין השניים יש המון נקודות דמיון ועדיין הסיטואציות בהן הם הנמצאים שונות מאוד. שניהם בני 25, שניהם כוכבים גדולים בקבוצות שלהם, אך לא הכי גדולים, שניהם הגיעו להישגים הכי גדולים עם הקבוצות שלהם, שניהם זכו במדליית זהב אולימפית עם נבחרתם באולימפיאדת ריו 2016, שניהם חתומים כפרזנטורים ובעלי נעל ייצוגית ב"נייקי". הם הספיקו לא מעט והם עדיין נחשבים לספורטאים שנמצאים רגע לפני תקופת השיא בקריירה שלהם. שניהם חוסים בצלם של כוכבי על והתחושה היא שאלה מפריעים להם להגיע לשיא הקריירה. במקרה של כוכב ברצלונה מדובר בליאו מסי ובמקרה של כוכב הקליבלנד קאבלירס מדובר בלברון ג'יימס, ללא ספק שניים מהכוכבים הכי גדולים של הדור הנוכחי ובכלל מהגדולים בהיסטוריה. מתוך כך, השניים החליטו לעזוב את הכול מאחור ולעבור לקבוצה אחרת בתקווה שיצליחו להטביע חותם בהיסטוריה של המשחק, כל אחד בתחומו.
נדמה שבמקרה של הפוינט גארד האמריקאי, פשוט נמאס לו להיות השחקן השני לצדו של לברון ג'יימס והוא חושש להיזכר כ"סקוטי פיפן" של ה"מייקל ג'ורדן" של דורנו. צריך לזכור שקיירי הגיע לקליבלנד ב-2011, תודות לעזיבה לברון ג'יימס את הקאבלירס ב-2010. הוא נבחר כבחירה ראשונה בדראפט והפך לתקווה הגדולה של הקבוצה. ב-2014, קצת לפני שלברון החליט לחזור לקבוצה הנבגדת, קיירי היה לא רחוק מעזיבה כשחוזה הרוקי שלו עמד להסתיים. הוא החליט להישאר, עם הבטחה שימשיך להוביל תחת דיוויד בלאט. אך כמה ימים אחר כך קיבל בהפתעה את "קינג ג'יימס" על הראש.
בשנת 2016 הם זכו יחד באליפות ה-NBA, כשהם מצליחים לעשות מהפך ולחזור מפיגור 3-1 לניצחון 3-5 היסטורי בסדרת הגמר מול הגולדן סטייט. אך למרות שהשנה הם הגיעו פעם נוספת לגמרי ה-NBA, אירווינג החליט שנמאס לו והקיץ הוא ביקש לעבור בטרייד לקבוצה אחרת. כמו שזה נראה, לפויינט גארד לא רק נמאס להיות השני ללברון, אלא גם לקבל ממנו הוראות והוא סובל מהדומיננטיות של מספר 23.
לאן הוא ילך? הדיבור הוא שיש רצון מצדו לחזור לאזור בו הוא גדל (ניו ג'רזי) והניקס נשמעים כמו אופציה מועדפת. אבל בארה"ב לא ממש מתלהבים מהרעיון והשוו את כרמלו אנתוני ל"רוח חג המולד" של קיירי, כזאת שתראה לו את עצמו כאירווינג בעתיד. הניקס לנצח יהיו הקבוצה הלוזרית מהעיר הגדולה והוא עלול ליפול ללוזריות האופיינית. ככול הנראה, הפתרון מבחינתו הוא למצוא קבוצה בה יש כבר שחקנים כישרוניים, כדי שהוא יוכל להוביל אותם ולהפוך, כפי שהוא שואף, להיות אחד הטובים בענף ובהיסטורית הענף.
במקרה של ניימאר, יכול להיות שניסו למכור לנו את סיבות העזיבה שלו כ"רוצה להצליח במקום אחר" ושמסי הוא זה שלוקח לו את כל תהילה ומפריע לו בדרך. זה אומנם נכון בצורה מסוימת, כל עוד הברזילאי בברצלונה לצד מסי, הוא לא יוכל לבלוט ולהתחרות לצידו ולצד רונאלדו על תואר שחקן השנה בעולם. אבל בניגוד לקיירי, זה לא השיקול המרכזי. הרי אירווינג לא עובר ליגה או יקבל יותר או פחות כסף, כאשר במקרה של ניימאר מה שמדבר הוא הכסף הגדול.
כאחד שעקב אחרי ניימאר משנותיו הראשונות והמרשימות בסנטוס הברזילאית, שמחתי לראות שהוא מגיע לאירופה ועוד לברצלונה בקיץ 2013. אך היה מתסכל לגלות שבדיעבד, המעבר שלו נולד מחטא שכמעט גרם לצמרת ההנהלה של ברצלונה לסיים מאחורי סורג ובריח. סכומים מוגזמים שולמו לגורמים מפוקפקים, כשאחד מהם הוא גורם מרכזי בסיפור – אביו של השחקן עצמו.
כשהגיע לברצלונה, ניימאר תמיד אמר שהוא מאושר להיות באותה הקבוצה וללמוד מהשחקן הטוב בעולם. נדמה שאחרי עונה לא פשוטה לקטאלונים, התחלפה לה המנגינה בראשו של השחקן. פתאום נוצרה לה סיטואציה בה הוא יכול להפוך להיות שחקן המדובר ביותר בעולם, בין המרווחים הגדולים בעולם, יחד עם דני אלבס וחברים ברזילאים נוספים בפריז, כשגם ל"נייקי" ולכסף של הקטארים יש חלק גדול בעסקה הקרובה.
מקצועית זה נראה כמו צעד לא נכון. הליגה הצרפתית לא מושכת צופים כמו הליגות הבכירות האחרות באירופה, את הקלאסיקו קשה להחליף בפ.ס.ז' מול מונאקו ואם אפשר ללמוד משהו מניסיון הרכישה של וראטי מצידה של ברצלונה מתחילת הקיץ, זה שאם ניימאר ירצה לעזוב את פריז בעתיד זה לא יהיה פשוט, עד כמעט בלתי אפשרי. אם ניימאר באמת היה רוצה להצליח במקום אחר, כדי להפוך לשחקן הטוב בעולם, הוא כנראה היה בוחר במקום מוצלח יותר, מה שמעלה את החששות שהסיבה האמתית אינה מקצועית אלא יותר כלכלית, וחבל.
אסור לשכוח גם, שסכום ההעברה נותן לנו 222 מיליון סיבות לדאוג לגבי עתיד שוק ההעברות. נקנה כאן שחקן בסכום הקרוב לרבע מיליארד יורו, קיץ אחד אחרי שצעקנו "וואו" לאחר המעבר של פוגבה ליונייטד בעונה שעברה. הסכומים שהולכים להיות משולמים על שחקנים בעתיד הקרוב לא הולכים לרדת.
ומה דעתכם? האם קיירי וניימאר עושים את הצעד הנכון, כל אחד בדרכו?
