Tag Archives: הזוית

צחוק הגורל, ושלוש עונות לאחר פארסת הפיטורין של פאקו, עומד על הקווים לא אחר מאותו קרויף, והכדורגל של הקבוצה שלו (כרגע) לא מבריק ביופיו.

הבונדסליגה השנייה נפתחה באופן רשמי ובאופן יוצא דופן, ייתכן שהשחקן המוכשר ביותר בליגה הזו, הוא בכלל ישראלי בשם אלמוג כהן; כהן, שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-29, יפתח את עונתו השמינית בגרמניה ומגיע לשיא הקריירה

אני מניח שלא ישאלו אותי, אבל אם היו מתייעצים איתי אני הייתי ממליץ על התמקדות ברכישה של אחד או כמה מהשחקנים מהבאים שיוכלו, ביחד או לחוד, להשכיח את הברזילאי

אז כדי שתרחיש האימים מבחינת האדומים לא יגיע, על כמה מן השחקנים (החדשים והותיקים יותר) מוטלת האחריות הכי גדולה שמוטלת על שחקן כדורגל - לשחק בשביל הסמל.

לבסוף בחרתי בבית"ר ירושלים, כי בית"ר מודל 2003 הייתה קבוצה מפוארת עם הווה לא ברור ושחקנים בגיל נוער רגע לפני הפריצה הגדולה.

שניים שעונים טוב על ההגדרה הזו, הם צמד הסופרסטארים הצעירים שנמצאים בכותרות בימים האחרונים, ניימאר ג'וניור וקיירי אירווינג. בין השניים יש המון נקודות דמיון ועדיין הסיטואציות בהן הם הנמצאים שונות מאוד. השניים החליטו לעזוב את הכול מאחור ולעבור לקבוצה אחרת בתקווה שיצליחו להטביע חותם בהיסטוריה של המשחק, כל אחד בתחומו

הדקה היא הדקה ה-62, צ'יבוטה מקבל כדור מול ראיקוביץ', הזדמנות ענקית להראות למועדון שלו מה הוא פיספס, הוא שולח את השוער ימינה ואת הכדור שמאלה, וזה ברשת! עכשיו זה הרגע שלו! אבל הוא בוחר להרים ידיים למעלה ולא לחגוג. למה בעצם?

מה רוצים מניימאר? מה בעצם רוצים ממנו? בסופו של דבר, השחקן בוחר באפשרות הכי טובה עבורו. בואו ונפרק את זה לשני חלקים

או, אם תרצו: מדוע בזכות רכישתו של נמניה מאטיץ' העונה מנצ'סטר יונייטד תסיים לראשונה מזה 4 שנים מעל ארסנל.

מה שמניע את אותם ספורטאים לרוב זה ההישגיות, הריגוש וההרגשה של למתוח את קצה היכולת שלהם ולהוציא מעצמם את המקסימום. לרוב הפרנסה לא מעניינת אותם, הם עושים הכל בשביל המדליה ובשביל האפשרות לייצג את המדינה.