בחלק הראשון של פרויקט הצעירים כתבתי על כמה מהצעירים המוכשרים שמשחקים באירופה וצפוי להם עתיד מזהיר. הפעם התמקדתי בקבוצה אחת שידועה בכמות האדירה של כוכבים צעירים שיצאו משורותיה – אייאקס אמסטרדם

שרת התרבות והספורט מצטלמת ביציע האוהדים של בית״ר ומאחוריה שרים שירים גזעניים. כמו שאמרנו, גזענות מתפתחת בתוך ההתעלמות. וכששרת התרבות והספורט מתעלמת כך מהשירים של אוהדי בית״ר הגזענות חוגגת. גדלה וגדלה עד שהופכת להיות מפלצת.

טום בריידי עושה פאמבל בפעם הראשונה במשחק פלייאוף, בדיוק במאני טיים. 33-41 לאיגלס, בסופרבול שעוד מעט נתחיל לשמוע שהוא הכי גדול בהיסטוריה, מה שאומרים כמעט על כל סופרבול דרמטי.

בבאיירן רצו ללכת על כל החזיתות, אבל החזרת האליפות לבירת בוואריה הייתה היעד המרכזי. לוגנר הצעיר לא היה מקום אפילו בקצה הרוטציה של הקבוצה הראשונה והוא הבין שאת המשך הקריירה המקצועית שלו, יאלץ לעשות מחוץ לקבוצת נעוריו

הסיפור על הגול החוקי של אבי ריקן הוא אינו הסיפור של אבי ריקן. הוא גם לא הסיפור של מכבי תל אביב, או של הפועל באר שבע, זה אפילו לא סיפור על שער. הסיפור המרכזי של המשחק המרכזי הוא פשיטת הרגל של שופטי הרחבה

בדקה השלישית הסתבר לי שגם קבוצות צמרת אחרות מסוגלות לעשות טעויות טיפשיות בהגנה, ויותר חשוב שסלאח מצליח להבקיע בניסיון ראשון, למרות שתוך כדי ההתרחשות הייתי בטוח שהוא משך את הבעיטה צעד אחד או שניים יותר מדי. 0-1.

הרבה דובר השנה על ההגנה של מכבי. בלא מעט משחקים ההגנה היתה החוליה הכי חלשה. הפעם זו היתה הצגה הגנתית מעוררת השתאות. נכון שב"ש נקלעה ליום חלש מאד, אבל להגנת מכבי יש חלק לא קטן בזה שב"ש נראתה רע.

יש הצהרה ברורה בכך שהיחיד שהולך לאורך המנהרה ויוצא לדשא ללא קסדה, מבין כל מאה ומשהו השחקנים של שתי הקבוצות, הוא טום בריידי. הוא היחיד שרואים את פניו במשך אותן דקות שבהן המצלמות מלוות את השחקנים.

מיטב הכוכבים והמוחות היצירתיים גויסו בשביל לשכנע את הצופים לקנות את המוצר שלהם או להזכיר לנו שהם קיימים ושנשתמש בשירותיהם בעתיד. מיליוני דולרים בשביל לתפוס את תשומת לבם של מיליוני אנשים.

יש חיים מלאים ועשירים בליגות הנמוכות של גרמניה, יש גם סדר עליו צריך לשמור, ובחודשים האחרונים נראה כי באחת ההתאחדויות האזוריות שכחו לעשות זאת – או לכל הפחות החליטו להתעלם במפגיע מאירועים בעלי ניחוח אנטישמי