נראה שגם הפסימיים ביותר לא דמיינו שהמועדון האהוב שלהם יתדרדר במהירות רבה כל כך לשפל המדרגה.

בעונה וחצי האחרונות אנחנו עדים לעלייה מפתיעה בכמות השחקנים דוברי האנגלית שמשחקים בבונדסליגה. יותר מכך, מדהים לראות כיצד רבים מהשחקנים הללו הם דמויות בולטות בקבוצות שלהם

עבדכם הנאמן ביצע מחקר מקיף בלא פחות מ-30 ליגות באירופה עם רשימה של כל האלופות מעונת 92/93' והלאה. בדקתי גם את הטווח הארוך של 26 שנים וגם טווח קצר יותר של העשור האחרון. 

השלב הבא הולך להיות מעניין מאד. ההגרלה של שמינית גמר ליגת האלופות זימנה כמה אטרקציות שוות במיוחד, חלק מהמשחקים נראים שוויוניים מאד וחלק נראים לפרוטוקול בלבד. האמנם?

הירוקים הפגינו במשחק את אותה העליונות והדומיננטיות עליה דובר כבר בטורים הקודמים ואותה כולם מצפים לראות ממועדון שלא שייך לליגה הזאת.

לא חשבתי שננצח היום, באמת שלא, אבל לא האמנתי שהקבוצה תהיה נרפית כ"כ ולא תחרותית בשום צורה. הצורה שזה קרה בתוספת של מי שקבר אותנו (עטר) מרגיש כמו תסריט של סרט שלא ייגמר טוב.

לא מעט נכתב על הסיבוב הראשון הכמעט מושלם של מכבי ת"א, אך החלטתי להיכנס לעובי הקורה ולנתח את הקבוצה מזווית מעט שונה בעזרת סטטיסטיקות מתקדמות ונתונים שאספתי.

בתחילת העונה פחד ריחף בקריית שלום. עזיבתו של קרויף - אדריכל מכבי המודרנית - השאירה את האוהדים והמערכת יתומים מסמכות מקצועית שתתווה את הדרך. הייתה תחושה שמכבי נכנסת לקרב אבוד מראש.

ההרכבים המעניינים והמאולצים של שתי הקבוצות וההימורים הפרסונליים שעשו שני המאמנים עשויים להיות אלה שיכתבו את הסיפור של המשחק.

לא בכל דור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יודע לכדרר או לדרבל ולא כל קבוצה מובילה חייבת להצטיין במדד הדריבלים.