דווקא הצלחה מול סיטי יכולה לתת תאוצה לתהליך הזה ולקרב את הגאולה

שאלת השאלות - איך ישפיעו המצות על הביצועים והיכולת של בחורינו המצויינים.

מה שתופס לי את העין בפתיחה הוא ריבוי הנעליים הכתומות בעיקר בליברפול. השאלה אם זה תחליף נאות לתלבושת הכתומה שהביאה העונה מאזן מושלם תזכה לפיתרון תוך פחות משעתיים.

לפי הפתיחה נראה שגם החבר'ה על המגרש קצת מצוננים. אמנם הנעת הכדור מצד לצד היא די טובה, אבל היא לא מביאה לשום סיכון של השער, והאוהד המסור מתנחם בעובדה שהקבוצה מקבלת ציון טוב במדעי הסבלנות.

עשרה ימים עברו מהמשחק האחרון, וזה נראה לי ממש מזמן, בערך כמו המאה הקודמת לפחות. היה קשה, אבל נשארתי בחיים.

את הדקות הראשונות של המשחק, אני מבלה במעקב אחרי הפנינים של צמד הדברנים שמפריעים לשידור: "פורטו קבוצה קומפקטית" - מה זה אומר? שהם פחות שחקנים?

אז רפא בניטז עושה את העבודה, מנצח את יונייטד ומייצר לנו תקוות ל"מקום ראשון בליגה של קבוצות שלא קוראים להן סיטי", אלא שגם אוהדי ליברפול הצעירים כבר יודעים שתקוות כאלה סופן להסתיים בד"כ באכזבה. נחכה ונראה.

בדקה השלישית הסתבר לי שגם קבוצות צמרת אחרות מסוגלות לעשות טעויות טיפשיות בהגנה, ויותר חשוב שסלאח מצליח להבקיע בניסיון ראשון, למרות שתוך כדי ההתרחשות הייתי בטוח שהוא משך את הבעיטה צעד אחד או שניים יותר מדי. 0-1.

באמצע המחצית השניה, תוך כדי נימנום, תהיתי ביני לבין עצמי האם יהיה לי משהו לכתוב על המחצית הזו, חוץ מהעובדות החשובות ביותר שכנראה ליברפול תקבע שיא של מסירות ואולי גם של אחוזי אחזקה בכדור במשחק הזה.

חמש הדקות שהחלו בדקה העשרים היו לא פחות משוגעות, עם שתי החלטות שיפוט טלויזיוניות (פסילת השער מקרן לברומיץ בגלל נבדל ופנדל אחרי עבירה על סלאח) ופנדל למשקוף של פירמינו. אחרי כל הבלאגן, ברומיץ' נשארת עם היתרון.