הבלוג מלווה את משחקיה של ליברפול, ונכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד.
השנה ביקשו הביטלס להצטרף גם לצוות הבלוג ואני הסכמתי.
מאחר והכוכב הגדול הוא המאמן יורגן קלופ, בחרתי לשנות במעט את שמה של הקבוצה.
את הדקות הראשונות של המשחק, אני מבלה במעקב אחרי הפנינים של צמד הדברנים שמפריעים לשידור:
"חמישים אלף איש ממלאים את האצטדיון עד אפס מקום" – רק אני רואה שיש מאות מושבים ריקים?
"פורטו קבוצה קומפקטית" – מה זה אומר? שהם פחות שחקנים?
"וינאלדום, ההולנדי המצוין של ליברפול" – הוא ראה משחק של ליברפול העונה?
עוד אני מנסה לאתר תוך כדי שידור הברקות נוספות של דברנינו, מסתבר שהם אולי צודקים כי וינאלדום מקבל כדור שלושים מטר מהשער, ובמהלך ענק הוא חופר דרך כל ההגנה הפורטואית, מוסר למאנה שמשחיל בעיטה מתחת לבטנו של השוער הפורטואי ומסדר לנו יתרון של שער.
דרך אגב, יכול להיות שהשוער הפורטואי, חוסה סה, הוא אחיו של ההוא אורלנדו סה, ששיחק פעם במכבי ת"א? (עורך יקר וכל שאר אוהדי מכבי שמסתובבים באתר הזה, אני ממתין להתייחסותכם. תודה).
אם עד אז זה היה סוג של משחק שקול, הרי מכאן והלאה זה כבר היה סיפור שונה לגמרי. הלחץ והאגרסיביות של ליברפול היו גדולים על שחקני פורטו, שאיבדו המון כדורים בחצי המגרש שלהם ורק חוסר ניצול המצבים השאיר אותם במינוס שתיים בלבד בהפסקה.
אתם שואלים אם שכחתי את הגול של סלאח? מה פתאום, אני צפיתי כבר חמישים פעם בהילוכים החוזרים בניסיון כושל לספור את כמות הפעמים שהוא הקפיץ את הכדור על הרגל, הראש ועוד כמה איברים, לפני שהוא גילגל את הכדור לרשת. ברגע שיהיו לי ממצאים סופיים אני אעדכן.
בינתיים ביקום מקביל שבו הרייטינג שואף לאפס, יש איזה בחור אחד, כמדומני שקרוי רונאלדו, שמנסה לגזול את תואר מלך שערי הצ'מפיונס משחקני ליברפול. שיבושם לו.
פורטו עושה שינוי בהפסקה ולדברי דברנינו, שממשיכים לעוות את שמות שחקנינו, עוברים למערך אחר שנועד להתמודד טוב יותר עם הלחץ הכתום. אז עברו. שמונה דקות עברו ופירמינו נזכר שכל משחק הוא חייב לתת עקב שיוביל לשער, והוא עושה את זה שלושים מטר מהשער של קריוס ואז הוא רץ שישים מטר בקצב של יוסיין בולט ויותר מהר מסלאח (שזו עובדה דימיונית כשלעצמה) כדי לקבל כדור, לבעוט לשער ולסדר למאנה את השני הפרטי והשלישי הכללי.
מכאן ועד הסיום זה ממש פיס אוף קייק, או אולי בעצם בייק אוף. בחורינו ממשיכים להתרוצץ, לתקל ולחטוף כדורים בקצב אנגלי סטנדרטי והפורטואים ממשיכים להסתובב בהלם על המגרש. מילנר דוהר באגף ומיישר כדור לפירמינו בדרך לרביעי, כשבדרך הכדור עובר בין רגליים פורטואיות, ומאנה דוהר במרכז ומפציץ את האגף השמאלי של השוער בשביל החמישי.
בשלב הזה אני מזפזפ למשחק השני ורואה את הנודניק הזה, רונאלדו, שממשיך להציק ולהילחם על תואר מלך השערים ומבקיע עם הברך. לא נורא, אנחנו עוד נראה לו.
אז האם פורטו חלשה או אנחנו כל כך טובים?
האם ההכנה של קלופ היתה מושלמת ושל קונססאו קטסטרופה?
האמת, כרגיל היא באמצע. השער הראשון פתח את הסכר ופורטו שכנראה לא רגילה לקצב ולפיזיות של הכדורגל האנגלי, לא ידעה איך להתמודד איתם, ומאחר והבנתי שבליגה הם רק מובילים ומנצחים היא כנראה לא יודעת להתמודד בראש עם מצבים אחרים, וטוב שכך.
ההתקפה כרגיל עשתה את שלה, גם בלחץ יעיל על ההגנה הפורטואית וכמובן בקליעות לשער (חמישה ניסיונות מוצלחים משש בעיטות למסגרת), ומי שהפתיעה היום לטובה ובענק היא חוליית הקישור, בראשות מילנר קשישא, שלדעתי עדיין רץ במגרש ומנסה לצוד שחקני יריב שעדיין לא הבינו שעליהם להיפטר מהכדור תוך שניה ורבע. ידידנו וינאלדום היה מציין גם בהגנה וגם בתנועה פנימה לרחבה, שדרשה תשומת לב מההגנה ופינתה שטחים לחלוצים.
קשה להגיד שההגנה עמדה בלחץ מאסיבי, אבל אם היא לא עשתה שום טעות, אז דיינו. אפילו די דיינו.
מותר לשמוח, אבל אסור להסתנוור. משחק מעולה שנותן תקוות לקמפיין מוצלח בצ'מפיונס ולשמירה על המומנטום בליגה, אבל אסור לשכוח שפורטו היתה די בינונית היום ועם סף שבירה נמוך.
עם כל הכבוד להשוואות שעשו דברנינו בין סלאח למסי, אז מו הוא עדיין רחוק מלהיות ליאו ואנחנו עוד לא ברצלונה, וסביר להניח שברבע הגמר נפגוש יריבה קצת יותר קשוחה.
לקראת הסוף הבנתי למה התכוון גוטמן כשהוא כינה את פורטו קבוצה קומפקטית. הוא התכוון לכך שהם יצאו קטנים, ואני לא משתחצן.
ומה הביטלס היו אומרים על זה?
לכבוד ולנטיינס – אחד משירי האהבה הכי שמאלציים שלהם, פשוט כי זה מתאים.
