חברי הרוכבים שעלו לירושלים על מנת ממש לגעת בג'ירו מספרים שהיחס של הרוכבים לקהל היה מדהים, הם חייכו ודיברו איתם ושיתפו פעולה עם כל השיגעונות והבקשות של הצופים, למרות שהם היו על סף שלושה שבועות של מאמץ יומיומי אדיר

כולם מחפשים מנהיגים. זה נכון בצבא, בעבודה ונכון גם לפוליטיקה בארצנו היום. אבל בואו נדבר רגע על מנהיגות בקבוצת ספורט.

בפסקאות הקרובות אני אפרט את העקרונות הבסיסיים ביותר שכל שחקן פוקר חייב להבין וליישם אם הוא רוצה להיות שחקן טוב.

מהו בעצם הג'ירו ד'איטליה? מה החשיבות שלו לקבוצות, לרוכבים ולענף? בטור זה אנסה לענות על השאלות הללו.

עניין אותי מה שהוא אמר. אולי מצבנו טוב בסך הכל? אולי ענף הכדורעף הוא פשוט ענף שמתקשה להיות תחרותי בכל העולם?

בתקווה שההזנקה בארץ תעורר עניין בציבור הישראלי, החלטתי לכתוב קצת על הענף שאני הכי אוהב. בכתבה זו תוכלו לקרוא על המועמדים הבכירים לדירוג הכללי

לפני כמה שבועות נהרג מפקד טנק בשם עידו, בזמן תרגיל ברמת הגולן, ואבא שלו היה קצין בשיריון, בדיוק כמוני. הכל כל כך דומה ולמזלינו עדיין שונה.

לא הזכרתי את הנתונים כדי להקטין את ה UFC, בטח כמי ש-MMA הוא הספורט המועדף עליו. ציינתי אותם כדי להתחיל דיון בכמה סוגיות מעניינות שנובעות מהמפגש הזה בין שני ארועים שהרבה פעמים מוזכרים באותו דיון

משום מקום, מתקרבת חבורה אחרת, מונהגת ע"י קונור והם מתחילים לתקוף את האוטובוס – כנראה בנסיון "לנקום" בחביב הרשע. מתפרעים וזורקים כל מיני דברים שנמצאים מסביבם. קונור תופס פיקוד, מרים עגלה כזו של סבלים ופשוט מעיף אותה על האוטובוס במה שנראה כמו התקף זעם – סלאש – מגלומניה.

אין ארגון שיצליח לשרוד בצמרת ללא סוף וללא תקופות שפל. אין ארגון שירוויח לנצח או ינצח שוב ושוב.