לשאר הטורים בסדרת טירוף הקלפים
אני משחק פוקר כבר מעל עשר שנים. בחישוב גס שערכתי לא מזמן, הגעתי למסקנה ששיחקתי במעל אלף טורנירים, פגשתי כמה אלפי שחקנים וראיתי עשרות אלפי ידי פוקר. כל הניסיון הזה הוביל אותי למסקנה הפשוטה: רוב האנשים שמשחקים פוקר בישראל – לא יודעים לשחק. נכון, הם יודעים את החוקים ובגדול הם מבינים את הדינמיקה של המשחק, אבל באמת שהם לא משחקים טוב. אני יודע, זו אמירה די מתנשאת, אבל זוהי עובדה מוגמרת. רוב שחקני הפוקר בישראל משחקים מבלי ליישם את המפתחות הבסיסיים להצלחה במשחק, ועל כן קשה להם לשמור על הצלחה בטווח הארוך.
בטורים הקודמים שלי דיברתי על כך שפוקר זה ספורט ומשחק של יכולת, כלומר מכאן נובע שניתן להתאמן ולהשתפר בו. בפסקאות הקרובות אני אפרט את העקרונות הבסיסיים ביותר שכל שחקן פוקר חייב להבין וליישם אם הוא רוצה להיות שחקן טוב. זה לא אומר שאם בערב הפוקר הבא שלכם תלכו על פי העקרונות הללו בטוח תצאו מורווחים, אבל אם תקפידו על עקרונות אלו לטווח הארוך – ההצלחה לא תאחר לבוא:
1. תחשבו על כל פעולה שאתם עושים – פוקר הוא משחק של קבלת החלטות. כמו שבחיים אתם לא מקבלים החלטות בצורה אימפולסיבית (או כך אני מקווה…), כך גם בשולחן הפוקר אתם נדרשים לחשוב על ההחלטות שאתם עומדים לקבל. לכל פעולה שאתם עושים, בין אם מדובר ב-Fold, Call, Bet או Raise – צריכה להיות סיבה לכך שביצעתם אותה. לא פעם יצא לי בסיום של יד מעניינת לשאול שחקן "למה הימרת בריבר" והשחקן לא ידע לענות לי למה. אם לא תחשבו – סיכוי גבוה שתקבלו החלטה לא נכונה.
2. צמצמו את כמות הידיים שאתם משחקים – אחת הבעיות הנפוצות ביותר של שחקן הפוקר החובב היא הנטייה לשחק יותר מדי ידיים ובמצבים לא נכונים. בפוקר, כמו בכל ענף ספורט, צריך לדעת להמתין בסבלנות ולתקוף כאשר יש לך הזדמנות טובה. מכירים את שחקני הכדורגל האלה שבועטים מכל מקום לשער? אז נכון, פעם בעשרים בעיטות תתלבש לו אחת לחיבורים, אבל בשאר הפעמים הכדור יעוף ליציע. אותו דבר בפוקר – פעם בכמה זמן ה-J8 אוף סוט שהחלטת לשחק איתה תפגע ברצף, אבל לרוב אתם תפסידו עם היד הזו. חכו בסבלנות, המתינו לתנאים הנכונים וליד הנכונה – ורק אז תסתערו על הקופה.
3. תפסיקו לחשוב במונחים של "יד" ותתחילו לחשוב במונחים של "טווח" – פוקר הוא משחק של מידע חסר. אני לא באמת יודע מה יש ליריב שלי, אבל אני יכול לנסות להעריך. אחת השגיאות הנפוצות של שחקנים חובבים היא הניסיון "לשים" את היריב על יד ספציפית: "אני שם אותך על מלכה-עשר לבבות", "נראה לי שיש לך אס-שבע". בכדורגל, כשתוקפים אותך, אתה לא שם את כל שחקני ההגנה באגף אחד ומקווה שההתקפה תגיע משם, אלא מתכונן למספר תרחישים. לשים את היריב על יד ספציפית זה כמעט בלתי אפשרי ולכן כשאנו משחקים פוקר אנו חושבים במונחים של "טווח" – כלל הידיים שלדעתנו יכולות להיות ליריב שלנו בנקודת הזמן בה אנחנו נמצאים. כאשר אנחנו שמים את היריב שלנו על טווח ולא על יד, אנחנו למעשה משחקים את היד שלנו מול כל הידיים שליריב יכולות להיות ואז ההחלטה היא מאוד פשוטה: אם אנחנו מובילים על רוב הידיים בטווח שלו, אז כדאי לנו להמשיך, אחרת – יאללה לקפל.
4. לא מספיק לשחק את היד שלך, צריך להבין מה יש ליריב – נכון, היד שלך חשובה כי בזכותה אתה מנצח, אבל הרבה יותר חשוב להבין מה יש ליריב. אם תשחק רק את היד שלך מבלי להתייחס מה יש ליריב, אתה עשוי למצוא את עצמך בבעיה קשה. זוכרים איך צחקו על גיא לוזון כשאמר שהוא לא מתייחס ליריבה כשהוא מכין את הקבוצה למשחק? ראיתם כמה זה הצליח לו בקריירה? לפעולות של היריב שלכם יש משקל לא פחות חשוב מהפעולות שלכם. מה שמוביל אותי לטיפ האחרון שלי:
5. שימו את הפלאפון בצד, תפסיקו לדבר ותתחילו להקשיב – כבר אמרתי שפוקר הוא משחק של מידע חסר? זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להשלים את המידע. כל דבר שקורה בשולחן, כל משחק עם הצ'יפים, כל מילה שיוצאת, כל שריר שזז – להכל יש משמעות.
כשאתם מתיישבים בשולחן פוקר – תתרכזו אך ורק במה שקורה בשולחן. את הטלפון שימו על שקט, את השטויות שהחברים שלכם כותבים בפייסבוק תוכלו לקרוא גם אחר כך. נסו להסתכל על השחקנים סביבכם ולנסות להבין מה כל פעולה שהם עושים אומרת – האם יש לו יד טובה? האם הוא לחוץ? בשלב מסוים גם שחקנים יחשפו ידיים ותוכלו לחבר את התחושות שלכם לעובדות. כל המידע שאספתם ישמש אתכם ברגעים החשובים, בהם תצטרכו לקבל החלטה. ככל שיהיה לכם יותר ידע – ככה הסיכוי שתקבלו את ההחלטה נכונה גדל.
רגע לפני טורניר הפוקר הבא שאתם הולכים לשחק – קחו מספר דקות ותעברו שוב על הטיפים הללו. הם לא בהכרח יביאו לכם את הניצחון באותו ערב נתון (טווח ארוך – זוכרים?), אבל הוא בהחלט יעלה את הסיכויים שלכם.
בהצלחה!
לשאר הטורים בסדרת טירוף הקלפים
