סיימנו זה עתה את אחד החודשים העמוסים ביותר אי פעם בהיסטוריה של ה-WWE. ארבעה אירועי PPV מה-28 באוקטובר ועד ל-18 בנובמבר; קחו בחשבון שבאמצע של כל זה, המתאבקים גם עשו טור באירופה

מקובל לחשוב שיהודים לא נועדו לספורט, הם נועדו לנהל ספורט. בעיקר מפני שלמעט דוגמאות בודדות בהיסטוריה, הספורטאים היהודים לא השאירו חותם מרשים ועוד פחות מהם הספורטאים הישראלים.

לקראת שנת 2019 אני מנסה לשים אצבע על הרוכבים שיעשו קפיצת מדרגה. בפרק הזה אתמקד ברוכבים שכבר נמצאים ברמה הגבוהה ביותר.

הסיטואציה הנוכחית בספורט הישראלי לא אידאלית עבור הצעיר או הצעירה בענפי הספורט השונים שחולמים להפוך לספורטאים מובילים בקנה מידה עולמי.

ה UFC חוגג 25 שנים לאירוע הראשון שלו. לרגל המאורע, רציתי לשתף קצת מהפינה שלי כאוהד.

לקראת עונת 2019, אני משיק סדרת כתבות על רוכבים מבטיחים אשר אני צופה להם שנת 2019 טובה ובאופן כללי קריירה טובה. הכלל המנחה - אסור לבחור אף רוכב שהתחרה כבר בגרנד טור.

קשה לי לספור כמה פעמים אנשים שאלו אותי את השאלה הזאת בזמן שצפיתי במירוץ אופניים. ת'כלס, אפשר להבין אותם. חבורה של רוכבים רודפת אחרי חבורה אחרת, זה נמשך בסביבות ה 200 ק"מ וחמש שעות במקרה הטוב, אז למה לי באמת לבזבז על זה זמן?

בייסבול הוא אולי הספורט הכי קבוצתי שיש מכיוון שכל פעולה של כל שחקן בכל שלב יכולה להכריע אותו.

ב-28 באוקטובר, תיעשה היסטוריה ב-WWE (כפי שהם מקפידים להזכיר לנו חמש פעמים בכל תכנית) ויתקיים אירוע ה-PPV הראשון של נשים בלבד ב-WWE.

בשנה שעברה הושק ה World Boxing Super Series, טורניר עצמאי אשר הוקם על ידי זוג אמרגנים-ווילפריד סאוורלנד וריצ'ארד שיפר, בשאיפה להקים טורניר שנתי אשר ימשוך את המתאגרפים הבולטים ביותר בשוק וישמש כליגת האלופות של ענף האגרוף.