מי שעוקב ריאל ויובנטוס העונה יכול לראות כמה וכמה נקודות דמיון מעניינות ביניהן, אך גם מספר נקודות שוני עם יתרונות וחסרונות לכל קבוצה, שהגיוני שעליהן יקום וייפול גורל המשחק

אחת הסיבות שבגללן ישנו אנטי מסוים של צופי הספורט לגבי הכדורגל, הוא חוסר ההכרעה שיש בחלק מתוצאות המשחקים ובמילה אחרת, תיקו. הדוגמה הבולטת ביותר למצב היא ארה"ב, ששם ענף הכדורגל נחשב לספורט די שולי ולא מעורר עניין.

קודם כל זה האיצטדיון. כבר לא משחקים בדברים כאלה. הקהל רחוק והצורה שלו אליפטית. די מוזר, אני חייב לציין. אמנם הוא אולימפי והוא חדש, אבל נראה שהוא מתאים לכדורגל במדינה כמו ארה"ב ולא למולדת שלו.

להיות אוהד של קבוצה כמו הפועל זה משהו שרחוק מלהיות משעמם: אליפות פה ושם, גביעים, אירופה, שלום תקוה אבל גם בלגאן שאין כמותו, סיפורים הזויים, דולי מנגה וירידת ליגה.

מסכים, הפועל קבוצה חשובה, עם היסטוריה, מסורת וקהל לא רע בכלל, אבל להלן כמה עובדות שאולי פרחו (או נמחקו בכוונה) מזכרונם של כמה מהסניגורים

תיאו הרננדס מגן שמאלי המתנשא לגובה של 1.84 מטרים, דבר שעוזר לו לנצח ברוב קרבות האוויר שלו מול שחקני ההתקפה של הקבוצות היריבות. עם הגובה הזה תיאו הרננדס שחקן נורא מהיר עם יציאה מהירה מהמקום, לזה הוא מוסיף יכולת כדרור ולא מעט חוצפה חיובית

יובה תמיד הייתה מעל הכל קבוצה. כזאת שהחלקים בה גדולים, חלקם מהטובים שדרכו על כר הדשא, אבל השלם תמיד היה גדול מהם.בעוד שלושה וחצי שבועות, תעלה יובנטוס לגמר הליגה היוקרתית בעולם.

תגידו לי, מתי בפעם אחרונה צפיתם בזוג עתיק שבגיל עמידה, יושבים, דבוקים כגוש אחד, כשצעיף ממשחק הזוועה של אותו גמר מקולל, כרוך בעליצות על צווארם.

הפועל תל אביב ירדה בצדק. עונה שלמה של ניהול כושל, חוזים דרקונים, משכורות מנופחות חסרות פרופורציה שלא שולמו בכלל, בירוקרטיה מסורבלת, מינויים מקצועיים כושלים, קומבינה עם בית המשפט, מכות בין אוהדים שחקנים ושוטרים והכי חשוב- תצוגות עלובות על כר הדשא-באה אל קיצה

המזל שלכם הוא שה-MMA רק הולך ומשתבח עם השנים. שיטות ואסטרטגיות אימון חדשות – וכנראה יותר מתאימות – מייצרות לנו רשימה ארוכה מאוד של לוחמים מאוד מוכשרים