אמנם בין שתי הקבוצות מפרידות כעת 6 נקודות בטבלת ליגת העל, אך במדד העוצמה הפער אף קטן יותר ועומד על 3.66 נקודות. בני יהודה מתקדמת אט אט במעלה הטבלאות. הפועל חיפה מצידה קצת יותר מתקשה בשבועות האחרונים

כבר שנה-שנתיים אני מפנטז על שימוש במדד זה לדירוג שחקנים. הכוונה היא ששחקנים ידורגו לא על פי סטטיסטיקות אישיות, אלא על פי השורה התחתונה – האם הקבוצה מנצחת יותר איתם מאשר בלעדיהם – ואת מי.

לקראת ההתמודדות המרתקת בין שתי הקבוצות הללו, החלטתי לנתח את שתי הקבוצות בפרמטרים שונים – החל מעמדת השוער, דרך הרכש הנוצץ ופרמטרים מעניינים נוספים.

11 בעיטות לשער היו למכבי תל אביב במחצית הזו, לעומת ממוצע של 17 למשחק שלם ערב המשחק, אך זו לא רק כמות האיומים, אלא בעיקר איכותם

בנוסף לכל חוקי הטיקי טאקה שייבא גווארדיולה מספרד בעקבות קרויף, במנצ'סטר הוא החל במשחקים האחרונים להוסיף אספקטים נוספים לפילוסופיית המשחק שלו.

שתי הקבוצות שחולקות את ראשות הטבלה בליגת העל נמצאות במרחק של 6.68 נקודות מדד עוצמה. היכן טמון הפער הזה ומה עושה הפועל חיפה כל כך טוב כדי להצליח לשבת על הגמל אחרי 12 מחזורים?

אחרי שהתל אביבי יצא להפסקה (כנראה של עונה), הדרבי החיפאי הוא הדרבי היחידי שנשאר, והעונה מגיע אלינו בסיטואציה מוזרה. ננסה לנתח את הסיטואציה ופערי הכוחות.

בארבעה מתוך שבעת משחקי המחזור, למרות עליונות סטטיסטית מובהקת לא הצליחו הקבוצות להפוך את העליונות לניצחון. למעשה אנחנו מקבלים כאן תזכורת וחיזוק מדוע הכדורגל זה המשחק שאנחנו הכי אוהבים בעולם. הנתונים הסטטיסטיים לבדם לא תמיד יכולים להביא את הניצחון.

האפרוריות והעובדה שהכוכב הגדול הוא בכלל שוער, גרמו לכישלון. לדוגמא, במונדיאל 2006 למרצ'לו ליפי המאמן היה כאב ראש בהתקפה בדמותם של דל פיירו, טוטי, אינזאגי, לוקה טוני, גילארדינו ויאקווינטה. להבדיל מליפי, לונטורה המאמן בקמפיין האחרון לא הייתה אפשרות יותר מדי לבחור: אימובילה, גביאדיני, זאזה ובלוטי (עליו עוד נדבר) שהשלימו סגל אפור ומשעמם. בטור זה אערוך לכם היכרות עם שחקני העתיד של איטליה.

אז מדוע לעסוק בשון דייש? התשובה נמצאת במשרה הלא מאוישת התורנית – משרת המאמן באברטון. המון אוהדים ואנשי תקשורת מדברים על כך שהוא האיש המתאים לרשת את רונאלד קומאן שנכשל לאחר השקעה של 140 מיל' פאונד בקיץ. אבל האם זה נכון?