אחרי שהתל אביבי יצא להפסקה (כנראה של עונה), הדרבי החיפאי הוא הדרבי היחידי שנשאר, והעונה מגיע אלינו בסיטואציה מוזרה. ננסה לנתח את הסיטואציה ופערי הכוחות.

הדרבי מגיע בנקודת זמן מוזרה לי כאוהד של הפועל ולכדורגל הישראלי, כאשר הפועל, בפעם הראשונה, פייבוריטית מובהקת כאשר היא מגיעה בהפרש של 9 נקודות ממכבי ונמצאת במקום השני (זמנית), אחרי שתפסה את המקום הראשון מהמחזור השישי.

העונה של הפועל לא אופיינית לה כמועדון וקצב הנקודות שלה יכול להעיד על כך.

נסתכל על העונות הקודמות (ניקוד והפרש שערים אחרי מחזור 11):

2012-2013 – 7 נק', מינוס 12 שערים

2013-2014 – 16 נק', מינוס 3 שערים

2014-2015 – 11 נק' מינוס  10 שערים

2015-2016 – 11 נק' מינוס 8 שערים

2016-2017 – 13 נק' מינוס 3 שערים

2017-2018 –  24 נק' פלוס 11 שערים

פתיחת עונה שלא זכורה מאז עונת האליפות.

לא רק קצב צבירת הנקודות מאפיין את העונה. השקט מסביב המועדון, עבודתו הטובה עד כה של קלינגר שהורדתו ממנהל מקצועי למאמן עובדת עד כה מעבר למצופה וכמובן התוצאות היפות, גרמו להתעוררות בצד האדום – הקהל מגיע בכמויות יפות למשחקים של הפועל (יחסית לשנים האחרונות) והתחושה הכללית שהעונה סוף סוף יהיה שקט ממאבקי הירידה.

לעומת זאת, במכבי העונה כן מאפיינת את מה שקורה בשנים האחרונות. כל הרעש על בניית הסגל והשחקנים שהגיעו עד כה לא בדיוק מרשימים, ועוד עונה כנראה הלכה לה. דבר אחד משמעותי לעומת העונות הקודמות של מכבי זה שהקהל איבד אמון מוחלט במאמן. הקהל רוצה את הראש של לוזון ומהצד זה אפילו נראה קצת בצדק. מכבי משחקת את רוב המשחקים שלה ללא שיטת משחק, ובתחושה כללית שאין דרך למשחק שלה וכל דבר במשחק שלה נראה מקרי לחלוטין. הדרבי על הנייר אמור להיות אדום, הבעיה היחידה היא שלא משחקים על הנייר.

הצד המנטלי

הפועל, כמועדון, סובלת "מתסמונת הדרבי". אומנם בשנה שעברה הפועל יצאה כאשר ידה על העליונה (ניצחון 3-0 ותיקו מאופס), אבל בכל המשחקים בעונות הקודמות שהפועל הגיעה אפילו טיפה כפייבוריטית, או שהקבוצה "יכלה לקרוא תיגר" על פי כל הערכות, היא נשברה בפן המנטלי והפסידה בעיקר בגלל השם "מכבי" ולא בגלל היכולת. הדרבים בעונת המשחקים 15-16, בעיקר הדרבי הראשון, יכולים להעיד על כך – הפועל הובילה בשני שערים כבר בדקה ה-17 (עם חסרון של שחקן מדקה 11) והמשחק נגמר ב2-4, כאשר שני שערי הניצחון של מכבי הובקעו בדקה ה-88 וב-94.

בצד השני של הכביש, במכבי היתרון משמעותי הינו בצד המנטלי. במכבי רגילים לשחק במשחקים גדולים באצטדיון מלא שהקהל דוחף את הקבוצה, ואפילו רגילים לרעש שלילי. השם "הפועל" והצבע האדום הופכים אותם לשור זועם. אבל דווקא בנקודת הזמן הנוכחית היתרון של מכבי בקלות יכול להפוך לחיסרון ענק. השם "מכבי" לעומת "הפועל" יוצר תחושה בקרב השחקנים והאוהדים שלא משנה עד כמה הם נראים רע הם עדיין מכבי. בנוסף, אם לוזון לא יוריד אותם לקרקע, להעביר לשחקניו שמבחינתם הם משחקים נגד באר שבע או מכבי ת"א, ויצליח לגרום לשחק כקבוצה קטנה, הבועה תתפוצץ ותכאב מאוד.

הפועל מוכנה למשחקים גדולים בצד המקצועי, והעובדה היא שהעונה היא לא הפסידה לאף אחת מהגדולות בליגה (אם נשים בצד את ההפסד למכבי נתניה), אבל בצד המנטלי יש לקלינגר עבודה קשה. לעומת זאת, במכבי, העבודה המנטלית תשפיע באופן ישיר בדרך על הצד המקצועי.

נקודות מפתח

כדי שהפועל תנצח היא צריכה "לרמות" את מכבי – הפועל צריכה לתת למכבי את השליטה במרכז המגרש ולצאת להתקפות מעבר. אם הפועל תשחק בשיטת המשחק הזאת היא תנצח. מכבי לא יודעת ליזום והיא רחוקה מלהיות מסוכנת כשהיא שולטת. אבל אם הפועל (ופה קלינגר חייב לתת דגש בצד המנטלי) תרגיש עליונה על מכבי ותנסה לשלוט במרכז המגרש, היא תשחק בדיוק כמו שלוזון רוצה, הפועל תניע כדור ומכבי "תעקוץ" במתפרצות.

כדי שמכבי תנצח (חלילה) לוזון צריך לשחק הגנתי, חכם ולשים שחקנים מהירים (כמו רוקאביצה וסלליך) שיוציאו התקפות מתפרצות חכמות, מהירות, והכי חשוב? שיהיה להם "תכלס", מה שהכי חסר למכבי בשנים האחרונות – הנגיעה האחרונה לפני הגול. נקודת מפתח נוספת שלוזון צריך לנצל היא חסרונו המרכזי של ניסו קפילוטו בעמדת הבלם בהפועל. על פי האימונים ועל פי איך שזה מתנהל כרגע, מי שישחק כבלם נוסף יהיה גל אראל, שלמעט הדקות הבודדות במשחק הקודם לא שיחק העונה בכלל, ואף ההכנה שלו הייתה נוראית בעכו עם סיפור המנודים.

שחקן מרכזי

בהפועל מדובר ללא ספק בחנן ממן, הבורג המרכזי בהפועל חיפה העונה. החיבור הזה, הפועל חיפה וחנן ממן, נועד לקרות. ממן התבגר והתחיל לממש בגיל 28 (קצת מאוחר מידי) את מלוא הפוטנציאל שלו בנתונים כמו שערים ובישולים (4 שערים ו5 בישולים), אבל יותר חשוב זו העבודה שלו על המגרש. העבודה ההגנתית שלו השתפרה פלאים ובצד ההתקפי הוא מקבל החלטות נכונות וגורם לו ולסביבה שלו להיראות הרבה יותר טוב.

ומולו במכבי שחקן המפתח הוא גאורגי קוסטדינוב שאמור לסגור את ממן. אם יצליח במשימה הקשה הזאת, הוא ינטרל את הקישור של הפועל חיפה לחלוטין, בעיקר בגלל שנכון לעכשיו מקסים פלקושצ’נקו לא אמור לפתוח במשחק, ומרכז הקישור של הפועל הולך להיות בעיקר הגנתי למעט חנן.

לסיכום

הניצחון בדרבי הזה יותר תלוי במנטליות של השחקנים ופחות בכדורגל. שבוע לא באמת יכול לשנות משהו שלא ראינו עד כה בצד המקצועי, אבל בצד המנטלי השבוע הזה היה קריטי לשני המאמנים כדי לעשות את ההתאמות שלהם לקראת המשחק. אומנם הפועל נמצאת בכושר טוב יותר ונראית טוב יותר, אבל זה לא מבטיח לנו ניצחון. למרות שמכבי נראית לא טוב, בלשון המעטה, אם הם יתייחסו למשחק הזה בצורה נכונה, יתייחסו להפועל כקבוצה גדולה מהם, ויגרמו לנו לאבד את הדרך שלנו, הם יכולים לעשות להפועל את מה שהם עשו לב"ש.

בדרך כלל, בנקודת הכתיבה הזאת אמורה להופיע שורת הימור, אבל אני לא יכול להמר על המשחק הזה.

מי ייתן והפועל תנצח.