אם יש משהו חיובי בפגרה השלישית של עונת הכדורגל, זה שהיא יוצאת בדיוק על המחזור ה-12, רבע עונה באנגליה, וזה זמן טוב לסכם את מה שראינו עד עכשיו בליגה הטובה בעולם.

המהלך ההתקפי הראשון של ליברפול הגיע רק בדקה השישית והוא התחיל עם יד של טרנט ברחבתינו, שלא נשרקה, המשיך עם הרחקה גרועה של גונדוגאן ברחבתו, והסתיים בפצצה של פאביניו, שניתן להגדירה גם כבומבה או כטיל מונחה, לפינה הימנית של בראבו. 0-1 שהורכב מסידרת טעויות ומהלך מושלם אחד.

הפציעה של אנדרה גומש הייתה לא נעימה לצפייה. גם לא כזה נעים לראות את סון מטוטנהאם הופך למעין קורבן של האירוע בזמן שמי שבאמת נפגע נדחק קצת הצידה.

אני מגיע למשחק די עייף. שינת הלילה שלי היתה מקוטעת בגלל תנועת הילדים בבית עד ארבע בבוקר, נביחותיה של הכלבה, הגשם השוטף שנפל עלינו לקראת זריחה והמואזין שלא מפספס אף יום כולל שבתות.

מנצ'סטר יונייטד מתפארת באחת האקדמיות הטובות בעולם די בצדק. מאז שהוקמה, נשמר הרצף של לפחות בוגר אחד של האקדמיה בסגל למשחק של הבוגרים אז מה בכל זאת הבעיה?

השקט של הקהל כשהשחקנים יורדים להפסקה אומר את הכל וגם מפחיד אותי קצת. טוטנהאם עקצה יותר מהר מאיתנו בגמר הצ'מפיונס ואחר כך ירדה לבונקר בסגנון עדות היונייטד ששודרג בביזבוזי זמן והצקות בסגנון עדות הפועל יהוד.

אם אתם מרגישים מהטקסטים בפתיחה סוג של חששות אצלי, אז הצלחתי להעביר את המסר. יונייטד על הקרשים היא עדיין יונייטד, שהוכיחה כבר שבתיאטרון שלה היא יודעת לשחק מולנו ולנצל את הזהירות שקלופ נוקט כשהוא מולם. הפעם הם עולים בהרכב סופר הגנתי ואנחנו במבנה הרגיל ובלי סלאח המחלים. זה נראה כמו פוטנציאל לקרב חפירות בסגנון העונה שעברה.

אין שקר גדול יותר בכדורגל מאנשי מקצוע שעבדו לצידו של אלכס פרגוסון וכביכול למדו ממנו.

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת. צ’לסי 1 קאנטה ליברפול 2 אלכסנדר – ארנולד, פירמינו טריילר: נאפולי – הפסד ראשון העונה, וירג’יל. טעות. לא קטנה. צריך להרים את הראש, להביא הביתה נקודות. שלוש. צ’לסי מועדון די כאוטי, מחליף מאמנים בקצב אידיוטי, עכשיו יש את פרנק בתפקיד, וטאמי כובש בקצב מפחיד. גירסת הבמאי: …

לפני בערך שמונה חודשים, נתנו למאגפייז ארבעה שערים, השער האחרון ששאקירי כבש, האם הוא יהיה על המגרש?