לקראת מפגש שהיה אמור להיות משחק העונה בין מנצ'סטר סיטי וליברפול (ובינתיים הפך להיות מעין משחק הזדמנות אחרונה להישאר במירוץ האליפות עבור האחרונה), עושה רושם שכל הכוכבים (תרתי משמע???) מסתדרים עבור מנצ'סטר סיטי ופפ גווארדיולה. 13 משחקי ליגה ללא הפסד (לאחר הניצחון 0-2 על ברנלי) כולל 9 נצחונות רצופים, מקום ראשון בליגה (3 נקודות מעל יונייטד + משחק חסר). ובתוך כל ההצלחה הקבוצתית, טרנספורמציה אישית למישהו שנראה די אבוד בעונה הקודמת, ז'ואאו קאנסלו.

כוכב, לא רק בפנטזי

את העלייה בקרנו של קאנסלו אפשר לראות היטב במשחק הפנטזי של הפרמייר ליג, עם עלייה משווי של 5.4 מיליון בשפל שלו העונה (הוא היה שווה 5.5 לפני תחילת העונה) עד ל-6.0 היום, כשהקפיצה הגדולה מתחילה אחרי הניצחון במחזור הבוקסינג דיי מול ניוקאסל. אבל גם בלי לעקוב אחרי פנטזי, ואפילו בלי יותר מדי שערים ובישולים (הוא עם שער אחד ו-2 בישולים העונה, ובלי אף אחד בעונה הקודמת), קאנסלו הוא הרבה יותר מבורג יעיל בתוך המכונה השוב משומנת של גווארדיולה. הוא לא צריך להיות שחקן הכנף המבריק שכולם ייעדו לו להיות אחרי העונות הראשונות בולנסיה ובמיוחד אחרי העונה היחידה ביובנטוס. הוא כבר הפך למשהו הרבה יותר טוב בקבוצה שהצרכים שלה שונים לחלוטין.

הפריצה אחרי הפריצה

מתי קאנסלו נהיה household name אצל אוהדי כדורגל? כנראה שהעונה של יובנטוס עשתה את זה. כלומר, שחקני מנג'ר כבר שמו עליו עין כמעט לפני עשור עוד כששיחק בבנפיקה. והוא מופיע בנבחרת הבוגרת של פורטוגל מאז 2016 (אבל לא נכלל בסגל למונדיאל),  ומי שעוקב באדיקות אחרי ליגה ספרדית שם לב לדריבלים באגף ימין במדי ולנסיה (לשם הגיע כבר ב-2014). באינטר (עונת השאלה, 2017-18) ויתרו שם על האופציה לרכוש למרות עונת בכורה טובה מאוד באיטליה. אז יובנטוס קפצו על המציאה, ורכשו את קאנסלו עבור 40 מיליון אירו לפני עונת 2018-19.

למרות ההגעה של כריסטיאנו רונאלדו באותו הקיץ בדיוק ליובנטוס, העונה האחרונה של מסימיליאנו אלגרי במועדון לא הייתה אפופה בתחושה חיובית. נכון, הגיעה אליפות שמינית ברציפות, אבל בליגת האלופות יובנטוס עפה ברבע הגמר מול אייאקס, והכדורגל לכל אורך הדרך לא היה מלהיב יותר מדי. אולי זה היה יותר קשור לסטגנציה (שהמשיכה גם עונה אח"כ) בקישור, אבל אלגרי לא המשיך אחרי אותה עונה. אחת מנקודות האור בקבוצה שהרגישה יותר ויותר עייפה הייתה ההגעה של קאנסלו.

קאנסלו סיים "רק" עם שער אחד ושלושה בישולים, אבל את הצרות שלו ליריבות הוא עשה לפני זה, בעיקר בפריצות שלו באגף. קאנסלו סיים עשירי בליגה (וראשון בין המגינים) בכמות שחקנים אותם השאיר מאחור בדריבל באגף (בנירמול ל-90 דקות היה רביעי בליגה בין השחקנים ששיחקו לפחות חצי מהדקות באותה עונה), מה שהקל מאוד על יובנטוס היחסית מסורבלת (במיוחד בהשוואה לגרסאות הקודמות שלה ברצף האליפויות) להעביר את הכדור קדימה לרונאלדו ושות'. קאנסלו נבחר לנבחרת העונה בפעם השנייה ברציפות. בעיקר בזכות הביצועים שלו בחצי הראשון של אותה עונה. החצי השני אופיין בלא מעט טעויות בהגנה, שהוסיף לתדמית ה"מגן שלא מגן" שרודפת את קאנסלו עוד מימיו בבנפיקה, אובדן ביטחון של אלגרי בו, ושל קאנסלו בעצמו.

סוג של עונה אבודה

השילוב של הבעיות בהגנה והבעיות באיזון ספר החשבונות של יובנטוס הובילו למכירה למנצ'סטר סיטי בקיץ 2019, שרדפה אחרי קאנסלו מאז 2017. הוא עבר בעסקה שגם כללה את ההגעה של דנילו ליובנטוס, והפך למגן הכי יקר בהיסטוריה (עלה 60 מיליון ליש"ט). המחשבה הייתה פשוטה – קאנסלו אולי לא שחקן הגנה מדהים, אבל לגווארדיולה זה לא משנה. הוא ימקסם את היתרונות ההתקפיים של קאנסלו שמאוד יתאימו לקבוצה שמחזיקה המון בכדור, והגנה וחיפויים יהיו באחריות שחקנים אחרים.

אבל העניינים לא הסתדרו בעונת הבכורה של הפורטוגלי בסיטי, ביחד עם שאר הבעיות של הקבוצה שדי מהר מצאה את עצמה מחוץ לאיזשהו מירוץ אליפות. קאנסלו לא הסתדר עם התפקיד החדש אליו הוא יועד – מגן שהוא הרבה יותר קשר ומנהל משחק. לא המצאה חדשה, לא עבור פפ ולא עבור עולם הכדורגל, אבל קאנסלו פרח כל הקריירה עוד אותו רגע כשחקן שחופשי לדהור באגף. הוא יובש לא מעט בחצי הראשון של העונה, ושם כנראה היה שינוי הפאזה, במיוחד אחרי שהעונה הופסקה בעקבות התפרצות הקורונה. הוא עדיין לא היה יציב, כמו כל הקבוצה (ההבדל בין ההופעה שלו ושל כולם מול ריאל מדריד לעומת ההפסד מול ליון), אבל היה נראה שהוא מראה יותר ויותר ממה שסיטי רצו לראות ממנו

אחרי הגווארדילוזציה

לוחצים על ה-fast forward לתחילת פברואר 2021. גווארדיולה מצא פתרונות לבעיות של תחילת העונה, שנראה היה שאולי סיטי שוב נושרת ממירוץ לאליפות בשלב מוקדם. הפריחה של קאנסלו היא חלק גדול מכל זה.

קאנסלו כבר שיחק יותר דקות העונה מאשר בכל העונה הקודמת. קשה להגדיר אותו כמגן, או שחקן אגף. כן, הוא רשום כמגן ימני (או שמאלי כמו ששיחק בעיקר בתחילת העונה אחרי פציעה שגרמה לא לפספס את ארבעת המשחקים הראשונים בליגה). אבל קאנסלו בהתקפה הוא הרבה יותר קשר שמנהל את המשחק, ובזמן האחרון גם מתקרב לא מעט לרחבה. גולים ובישולים אין הרבה כמו שאמרנו בהתחלה, אבל יש מספיק דברים אחרים שקאנסלו מצטיין בהם. אולי jack of all trades קצת מוגזם, אבל זה לא רחוק מהמציאות. במציאות הזו, קאנסלו הוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה העונה.

משהו שממחיש את השינוי: הוא מקום שלישי בליגה במסירות לתוך הרחבה ממשחק פתוח פר 90 דקות (3.09 לעומת 2.10 בימי יובנטוס). לא בין המגינים, אלא בין כל שחקני הליגה, אחרי רק דה בריינה וברונו פרננדס. הוא עושה פחות דריבלים באגף מפעם (עובר 1.95 שחקנים בדריבל פר 90 דקות לעומת 3.20 עם יובנטוס), אבל הוא גם הרבה פחות באגף מפעם. הוא שני בליגה בין המגינים (אחרי לוק שואו) ביצירת מצבי בעיטה, ומקבל יותר הזדמנויות להראות את ראיית המשחק המעולה שלו דווקא בקבוצה שמשופעת בשחקנים יוצרים. איומים לשער זה לא הקטע שלו, אבל שוב, גווארדיולה לא צריך את זה ממנו, בינתיים.

שיפור רציני ניכר גם בהגנה. שוב, זה כי לא מצפים מקאנסלו לנסות לעצור קיצוניים שרצים מולו. לבלות יותר במרכז המגרש אומר שקאנסלו עושה מה שהוא הרבה יותר טוב בו, שזה לצפות נתיבי מסירה ולחטוף את הכדורים שם, מה שהוא כמעט ולא עשה בורסיה הקודמת שלו (פי 3 פר 90 דקות לעומת התקופה ביובנטוס).

ערב המשחק מול ליברפול, בזמן שאצל האלופה המכהנת (וכנראה היוצאת) לקלופ כל פעם מצטמצמות האפשרויות למצוא פתרונות לבעיות על המגרש, קאנסלו נותן עוד אחד כזה בשביל גווארדיולה (לצד אחרים כמו אילקאי גונדוגאן), שכמעט ומשכיח לחלוטין את העובדה שקווין דה בריינה פצוע לתקופה הקרובה.

All stats via FBref.com