// מאת איתמר דביר

הקיצוני/חלוץ הנפלא בן ה-28 של קריסטל פאלאס ונבחרת חוף השנהב (למרות שיכל לבחור גם בנבחרת אנגליה) לא זר לאף מאמן פנטזי ותיק. הוא מסתובב על המגרש עם פרצוף חמוץ, מתלונן על כך שהוא משחק בקריסטל פאלאס ומקושר לארסנל בכל חלון העברות אפשרי, אבל ממשיך לעשות את שלו כבר עונה חמישית ברציפות. לעשות נקודות, הרבה מהן.

וילף זה אניגמה. מדובר בסופרסטאר ברמות הגבוהות ביותר, שחקן שתקרת הנקודות שלו במשחק אחד לא נופלת משום שחקן אחר בליגה. הוא מבקיע ומבשל, הוא קליני ויצירתי, הוא מרגש ומתסכל – ואי אפשר לדעת מה תקבל ממנו לפני שריקת הפתיחה כמעט אף פעם.

יש לי רומן קטן עם קריסטל פאלאס, כזה שאני בעצמי לא מצליח לפענח עד הסוף. היא הייתה הסוס השחור של ליברפול במשך שנים. מאז ה-3-3 ההוא שעלה לליברפול באליפות בסוף עונת 2013-14, המשחק שהשאיר סטיבי מזיז את מצלמות הטלוויזיה בתסכול בזמן שסוארז מתפרק לחלוטין ומתייפח אחרי שחלום האליפות שוב נגוז. מצאתי את עצמי מפתח יחסי אהבה-שנאה מוזרים עם הקבוצה שבשבילי מסמלת את גדולת הפרמייר ליג יותר מכל קבוצה אחרת.

Scrappy – זו המילה שמתארת את פאלאס יותר מכל מילה אחרת. לוחמנית. הכדורגל לא בהכרח יפה, המאמן לא בהכרח סקסי, הכוכב לא בהכרח רוצה להיות שם – אבל היא עדיין שם, מעצבנת את כל הליגה ולעיתים קרובות מעצבנת גם את עצמה. זו גם המילה שמתארת בצורה הטובה ביותר את וילף עצמו. לפרקים ארוכים הוא משחק כמעט לבד, מנצח משחקים ומשאיר את פאלאס בליגה עם רגעים של כדורגל עילאי, שמקבלים באמת רק משחקנים מהשורה הראשונה. אולי הוא שחקן של מצב רוח, ולצד הופעות ברמה עולמית נקבל לפעמים גם הופעות ביזיוניות. הופעות בהן כל מה שהוא עושה זה להתלונן על השיפוט, על חבריו לקבוצה ועל מזג האוויר. אבל כשהוא טוב, הוא ממש טוב.

קיימות שתי גישות להחתמת שחקנים בפנטזי; על פי קושי המשחקים הקרובים או על פי הכושר של השחקן עצמו. האידיאל כמובן הוא שהשניים ישתלבו יחד לכדי החתמה כמעט נטולת סיכונים. שני שערים ואפס בישולים בתשעת המשחקים האחרונים, לא מצביעים על כך שזאהה נמצא בכושר חיובי כלכך, אבל הנתונים שמאחוריהם לא רעים בכלל. צפי שערים של 0.30 וצפי בישולים של 0.07 (ל-90 דקות) רחוקים רק במעט מהנתונים העונתיים שלו (0.40 xG, 0.14 xA). וכשמשלבים את זה יחד עם רצף המשחקים הקרוב שלו, נראה שזאהה חוזר לתפריט.

וילף יפגוש במחזורים הקרובים את ניוקאסל (מקום 17 בצפי שערים עונתי), לידס (19), ברנלי (13), ברייטון (7), פולהאם (18), טוטנהאם (9) ווסט ברומיץ' (20) – קשה למצוא רצף יותר טוב מזה. כל המספרים שלו מצביעים על עונת שיא מבחינת כיבושים, כאשר הוא מבקיע כבר תשעה שערים ורחוק רק שער אחד מעונת השיא שלו ב-18/19. הוא פחות יצירתי מבעבר, כתוצאה מכך שהוא שיחק בעיקר בחוד העונה, אך מיצ'י באטשואיי ובנטקה בתקופה חיובית. עם סופרסטאר בהתהוות כמו אזה לצידו, הפוטנציאל של זאהה העונה גבוה יותר מכל עונה אחרת.

יש לנו כסף בבנק, כמעט לכולנו. ברונו ביכולת רעה, פפ מספסל את סטרלינג לכיף, קווין, וארדי והארי פצועים וקשה להתעלם מזאהה כרגע. בפרקים הקודמים של הפודקאסט שלנו דיברנו על חזרה למקורות. הכל הרי גם ככה משתבש, צריך פינה חמה משחקנים שפשוט עושים את העבודה כי הספינה רועדת והצוות לחוץ. זאהה זה הבית, זה ריח הבישולים שאופף את הסלון לקראת השבת בפתחו של מחזור פרמייר ליג חורפי, כזה שזאהה שוב יצטיין בו. הוא חייב, כבר אין לנו על מי לסמוך.

//

איתמר דביר שחקן פנטזי פרמייר ליג משנת 2017, סיים במקום השלישי בישראל (433 בעולם) בעונת 2017-18 ומנחה שותף של פודקאסט הפנטזי פרמיירליג – "מינוס 4" (זמין בכל הפלטפורמות) להאזנה – https://open.spotify.com/show/1IFr3C4Fl6XaoxiQeIl81I