כולם יודעים שקשה מאוד לכתוב כשאין כדורגל כבר תקופה ארוכה, וימים אלה דורשים מאיתנו יצירתיות עצומה. החלטתי לנסות ולחשוב - אם כל קבוצה בכירה באנגליה הייתה שיר, איזה שיר היא הייתה? לאחר מחשבה של מספר ימים הגעתי לתוצאה שלפניכם.

המנג'ר הצרפתי אמנם שם את ארסנל מחדש על המפה האנגלית עם 3 אליפויות, ואין ספק שזו נחשבה הצלחה כאשר אתה זוכה בהן בתקופה של 8 שנים, אבל כשאחריהן באות 14 שנים ללא כיבוש הכתר, איך נאמר? לא משהו.

יהיו אשר יהיו סיבותיו של יצחק שום, החלטתו של בעל הבית היא טעות חמורה שעוד עלולה להתנקם בקבוצתו ולעלות ביוקר. למה הוא עשה את זה? אינני יודע. למה אסור היה לו לעשות את זה? לזה דווקא יש לי תשובה.

הקריירה של ז'וזה מוריניו היא רכבת הרים: פעם למעלה ופעם למטה. מאז האליפות בה זכה עם צ'לסי בעונת 2015 המנג'ר הפורטוגלי לא ממש מוצא את עצמו

הפרויקט של איזי שרצקי, הפועל ק"ש, מציין השנה 20 שנים להיווסדו. לכבוד המאורע צריך לבחון את העניין מקרוב ולשאול - האם קריית שמונה היא הצלחה?

קללותיי (ההפך של ברכותיי, לא?) להפועל כפר סבא על שניצחו אותנו (מכבי חיפה) בדקה ה-96 בשבת שעברה, ברכותיי להם על שניצחו אחר כך את בית"ר ירושלים. השבוע האחרון של הירוקים מהשרון, היויו של ליגת העל (10 ירידות לליגת המשנה - הכי הרבה בהיסטוריה), היה מהטובים בתולדותיה, או לפחות מהטובים בשנים האחרונות.

בימים אלו אין חולק על העובדה שיורגן קלופ ראוי לכל השבחים והמחמאות שבעולם על המכונה שעשה מליברפול ו-30 השנים ללא אליפות הולכות להסתיים אצלו, אבל לא תמיד היה האיש שמכנה עצמו "הנורמלי" בין המאמנים הטובים בעולם. דרכו לתהילה הייתה ארוכה, קשה ורצופת מכאובים ותסכולים. 

אין לי כוונה לדבר הפעם על סטטיסטיקה משמימה, אלא רק על מספר דברים שחסרים לי השנה במאבקי התחתית, הלא ממש לוהטים בליגת העל. בואו נצא לדרך.

יורו 2020 הבא עלינו לטובה בעוד פחות מחצי שנה הולך, להערכתי הפסימית, להיות טורניר כושל מכל הבחינות. גם בגלל הרעיון השנוי במחלוקת של טורניר הפרוס על פני כל היבשת, אבל גם בגלל העובדה שהוא יכיל, כמו קודמו, 24 נבחרות.

כשהוצג לראשונה שופט המסך (VAR בלעז) במהלך מונדיאל 2018 ברוסיה התלהבתי חלקית' שנה וחצי לאחר מכן, הגיעה העת להיפרד מהמכשיר שמשגע את חיינו ולחזור לעידן ה"פרימיטיבי" של לפני ה-VAR.