אז נכון שבורנמות' היא לא סיטי או ריאל, אבל המחצית הראשונה היתה בהחלט כדורגל קלופי במיטבו, ביחוד בלחץ המתמיד על הכדור

באיזה איצטדיון בלונדון תמיד ישירו את השיר הבא: "כולם שונאים אותנו, וזה לא אכפת לנו"?

לפני כחודשיים הצגתי לראשונה את שיטת הדירוג האלטרנטיבית שבניתי שמורכבת כאמור מאיכות היריבה מולן נכבשו השערים

לפעמים, בגלל ההערכה הרבה על עצם הכיבושים, החלוצים הגדולים חווים התעלמות כלשהי מהעבודה הסיזיפית והיצירתית שלהם, זו שמביאה אותם לכיבוש מספר רב כל כך של שערים.

עושה רושם שגם ונגר מבין את זה. הוא קורא ושומע את הביקורת המתגברת. הוא רואה שהיציעים במשחקים האחרונים מתרוקנים, ומרגיש את הייאוש והאדישות ביציע. לכן, הוא מנצל את חלון העברות של ינואר כדי לנסות ולהציל את העונה בליגה

בהפסקה אני נכנס למקלחת מתוך תקווה להתעורר ומתוך הזדהות עם השחקנים שכנראה זה מה שקלופ עושה להם גם. במחשבה שניה מי שצריך להתעורר זה דווקא הקלופ ואולי לבצע חילוף לפני הדקה ה 758 כמקובל עליו.

אחד הפרסים האישיים הנחשבים בעולם הכדורגל הוא נעל הזהב, תואר שמחולק לכובש המצטיין במסגרת הליגה במהלך העונה באירופה. בתשע השנים האחרונות זכו בתואר שלושה שחקנים בלבד.

להיות כישרון אנגלי צעיר זה אף פעם לא קל. הציפיות הלא הגיוניות, ההייפ החולני, בטח משחקן שכבש את שער הניצחון בגמר המונדיאל עד גיל 20 בקיץ, יכולות לשבור כל שחקן. אבל דומיניק קאלברט לווין הוא לא אנגלי רגיל, ולא שחקן רגיל.

לקראת ההתמודדות המרתקת בין שתי הקבוצות הללו, החלטתי לנתח את שתי הקבוצות בפרמטרים שונים – החל מעמדת השוער, דרך הרכש הנוצץ ופרמטרים מעניינים נוספים.

ובעוד השחקנים מזיעים על הדשא והשופטים נותנים למשחק לנוע, יושבים שני אנשים ומעבירים את המתרחש לקהל הצופים בבית ובפאבים. הנה כמה דברים שצוות השידור לא עושה