אחד הפרסים האישיים הנחשבים בעולם הכדורגל הוא נעל הזהב, תואר שמחולק לכובש המצטיין במסגרת הליגה במהלך העונה באירופה. בתשע השנים האחרונות זכו בתואר שלושה שחקנים בלבד – מסי (ארבע פעמים), רונאלדו (3) ולואיס סוארס (2), כולם מקבוצות גדולות ושחקנים אשר זוכים לבישולים ומסירות מפתח משחקני על בקבוצתם שמשמעותית גדולה על היריבות שלהן. יוחאי שטנצלר הרחיב על כך בטורו "האם מסי ורונאלדו כל כך גדולים?".

במסגרת השיטה הנתונה, מספר השערים הנתון מוכפל במקדם שמורכב מאיכות הליגה ובנוסף מוכפל במספר השערים שכבש השחקן. לדעתי האישית, יש מספר פגמים בשיטת הניקוד הנוכחית. אמנם יש התייחסות לחוזק הליגה כמקדם, אך אין התייחסות נקודתית למשחקים מול יריבות שונות באותה הליגה. יתרה מזאת, בשיטת הניקוד הנוכחית הליגה הישראלית והאיטלקית שוות במקדם הניקוד (מקדם 1.5) בעוד שגם הפרמיירליג האנגלית והליגה הפורטוגזית (מקדם 2) מנוקדות בצורה לא שיוויונית.

בשל העיוותים האלו, אני מציע מספר שינויים בשיטת הדירוג בכדי להפוך אותה ליעילה ומהימנה יותר. ראשית, בשיטה זו אין כלל התייחסות לחוזק היריבה מולה נכבשו השערים (חמישייה שכובש מסי מול סראגוסה שווה ניקוד מחומש מאשר שער שכובש הארי קיין מול צ'לסי החזקה) – הקבוצות בליגה ידורגו ל-5 קבוצות דירוג ע"פ מיקומן בטבלת הליגה במהלך העונה והשערים שנכבשו מול כל יריבה ויריבה ישוקללו במקדם ההכפלה החדש: בין 0.5-0.1. שנית, תינתן תוספת למספר המחזורים ברצף הגבוה ביותר שבהם כבש השחקן שערים בליגה (למשל: 7 מחזורים ברציפות משמע 0.7 שמתווסף למקדם ההכפלה). שני הנתונים הללו – חוזק היריבות מולן נכבשו השערים ויציבות השחקנים במהלך עונה שלמה, יהפכו בעיניי את התואר היוקרתי לריאלי הרבה יותר ויאפשרו גם לשחקנים חדשים ומפתיעים לזכות בו במקום השמות הישנים והמוכרים.

אז מי נכנס לדירוג?
כל מי שכבש לפחות 10 שערים העונה בליגות הגדולות, לרבות עוד ג'יימי וארדי יחיד ומיוחד, שכבש אמנם תשעה שערים בלבד, אך בהמשך תבינו למה הוא נכנס לדירוג.

• כל הנתונים לקוחים ממשחקים ששוחקו עד ה-5.1.18

אז מה אפשר ללמוד?

מהסתכלות בנתונים ניתן לראות שאין הקבלה כלל בין מספר השערים ששחקן כבש במהלך העונה למיקומו ולניקוד שלו בדירוג האלטרנטיבי, למרות שגם הנתון הזה משוקלל כחלק מהדירוג. מפתיעים לטובה שחקנים כמו סוארס (1.26) שמחזיק בניקוד כפול ממסי (0.63) למרות שכבש חמישה שערים פחות מהפרעוש, קבאני (2.2) ופלקאו (2) שמוליכים את הדירוג ומסבים גאווה לחובבי הליגה הצרפתית ההתקפית. חלוצים נוספים שנמצאים בחלק העליון של הדירוג הם איקארדי (1.41), מריאנו (1.37), ואובמיאנג (1.33).

הבאים בתור הם גם המרשימים ביותר בעיניי, שמוכיחים את החשיבות של הדירוג האלטרנטיבי – זאזה (1.32) ו-וארדי (1.29). השניים כבשו הרבה פחות משאר חבריהם החלוצים (10 ו-9 שערים בלבד בהתאמה), אבל הצטיינו באספקטים הנמדדים בדירוג האלטרנטיבי, מה שנתן להם את הניקוד הרב להם זכו. האיטלקי שמשחק בולנסיה, הפציץ במשך שישה משחקים רצופים בחודש ספטמבר, מה שנתן לו גם את תואר שחקן החודש בלה ליגה. רצף הכיבושים המוצלח שלו סייע לקבוצה לנצח את כל ששת המשחקים וסייע לה להשיג את המקום השני המפתיע על חשבון קבוצות עדיפות בהרבה על הנייר כמו ריאל, אתלטיקו וסביליה. אם האיטלקי התמחה בכיבוש שערים ברצף מרשים, אז האנגלי של לסטר כבש רק שלושה משחקים ברצף, אך כבש בעיקר מול קבוצות חזקות מאוד – שניים מול ליברפול, שניים מול ארסנל, להם התווספו גם שערים מול צ'לסי ויונייטד, טוטנהאם ואברטון – כולן קבוצות מהרמה הגבוהה ביותר בליגה האנגלית. ראוי להתייחס גם לשחקני ההתקפה של הקבוצה הלוהטת ביותר באירופה נכון לעכשיו, מנצ'סטר סיטי, ששולחת שני שחקנים לחלק העליון של הדירוג – סטרלינג (1.23) ואגוארו (1.11) שמוליכים את ההתקפה של פפ. קבוצות מרשימות נוספות ששולחות שני שחקנים לדירוג הן בארסה, פ.ס.ז'. וליון.

מהמרשימים ביותר נעבור למאכזבים ביותר. בתואר ה"מפוקפק" הזה זוכה השחקן הטוב ביותר בעולם, ליאו מסי (0.63) שכבש את מרבית שעריו מול יריבות חלשות והיה לא יציב כלל בכיבוש השערים במהלך העונה. לאותה קטגוריה ניתן להכניס גם את המבקיעים המובילים של הפרמיירליג, שמדורגים נמוך מאוד בדירוג האלטרנטיבי – סלאח (0.98) וקיין (0.96), כאשר ביניהם השתחל שחקן מפתיע נוסף, הסגן של מסי בכיבוש השערים בלה-ליגה, אספס (0.97) שהשיג רצף מרשים ויציב של כיבוש בשלושה משחקים רצופים. עוד שלושה שמדורגים בתחתית עם ניקוד זהה (0.54) – ניימאר, מוראטה ומרטנס – החלוצים של מוליכות הליגות באיטליה ובצרפת יחד עם החלוץ המרכזי של צ'לסי שמדורגת שלישית באנגליה כאשר את מרבית שעריהם הם כבשו מול קבוצות תחתית חלשות, מה שגרר ניקוד נמוך מאוד.

מסכימים? הייתם מדרגים את החלוצים באירופה בצורה שונה? משאירים את שיטת הדירוג הנוכחית? אשמח לשמוע את דעתכם.