בשנים האחרונות התפתחה בישראל פייק תחרות. מכבי תל אביב והפועל ירושלים סל מתחרות על האליפות, כשחולון וגליל מזנבות בהן מדי פעם. הפועל באר שבע, מכבי תל אביב ובית"ר מייצרות ליגה סופר מעניינת. אבל האם התחרות אמיתית? האם קבוצות השקיעו והעלו את רמת ולכן עלתה גם התחרותיות?

פתאום צצים להם סדקים בכל מה שקשור להתנהלות בקבוצה מה שמשפיע גם על היכולת. מה גורם לאותם סדקים לצוץ כעת? ממה נובע השינוי המשמעותי ביכולת? אז למי שלא עקב, הנה תקציר החודשים האחרונים של הקבוצה.

אלפי מילים כבר נכתבו על המשחק והנתונים הסטטיסטיים שהקבוצות מייצרות העונה, אך עוד לא נחשפתם לכל המספרים.

הגיע לידנו תוכן השיחה שבה היו נוכחים מנכ"ל הקבוצה אסי רחמים, מאמן הקבוצה ברק בכר והקשר המורחק ג'ון אוגו.

בעקבות משחק העונה, נפתח השבוע עם תחתית הטבלה, ליתר דיוק עם המקום ה–13 שלה, שם מדשדשת מוכה, חבולה ודואבת הפועל ב"ש, שתסחוב עימה גם סימן אדום בולט לפחות לארבעה המשחקים הקרובים.

מפגשי קצוות והאשליה של מחזור קל. המחזור ה-22 על הנייר נראה מחזור יחסית “פשוט”. 4 הקבוצות שמדורגות ראשונות משחקות נגד 4 הקבוצות שמדורגות אחרונות

הסיפור על הגול החוקי של אבי ריקן הוא אינו הסיפור של אבי ריקן. הוא גם לא הסיפור של מכבי תל אביב, או של הפועל באר שבע, זה אפילו לא סיפור על שער. הסיפור המרכזי של המשחק המרכזי הוא פשיטת הרגל של שופטי הרחבה

הרבה דובר השנה על ההגנה של מכבי. בלא מעט משחקים ההגנה היתה החוליה הכי חלשה. הפעם זו היתה הצגה הגנתית מעוררת השתאות. נכון שב"ש נקלעה ליום חלש מאד, אבל להגנת מכבי יש חלק לא קטן בזה שב"ש נראתה רע.

לא רק ההפרש ביניהן צמוד, אלא כל הנתונים צמודים וזה סיפור העונה. מכבי תל אביב כבשה 35 שערים? באר שבע 34, תל אביב ספגה 19? באר שבע 16, יחס איומים לשערים: תל אביב עם 10, באר שבע עם 9, וכן הלאה.

מ.ס אשדוד התמקמה השבוע במקום הרביעי במדד העוצמה לאחר שניצחה בחוץ את הפועל אשקלון. חניכיו של עמיר תורג'מן סיפקו נתונים סטטיסטיים טובים ואף השיגו את ציון מדד העוצמה הגבוה ביותר עבורם העונה.