כשם שהפועל ב"ש חיכתה תקופה ארוכה לזכייה מחודשת בגביע המדינה כך היא שיוועה למנהיג דומיננטי ואיכותי כמו ז'וסואה אחרי שהתפרקה מנכסיה בזה אחר זה בשנתיים האחרונות.

לקראת המפגש המסקרן ביניהן יצאתי למסע בזמן שסוקר את ההופעות הקודמות של שתי הקבוצות במעמד הגמר. הדקו את החגורות.

המאמן הישראלי הטוב ביותר, גאון טקטי, מנהל משחק בחסד, שובר תקרות זכוכית, ווינר, לא פוגע ברכש, לא עומד בלחצים, מתנשא, אלישע בנה לו את הקבוצה, הכל בזכות טרנר וטוני, למה יש לו קוצים בגיל 41?? מה עוד לא נאמר על ברק בכר?

הפעם פניתי לאוהדים של בית"ר ירושלים, הפועל באר שבע ומכבי נתניה כדי לשמוע את הסיפורים שלהם כאוהדים, כמובן שבסוף כולם נשאלו את השאלות מהטבלה. התשובות מאוד מעניינות.

בשיח הספורט בארץ מתעסקים לא מעט בהשוואה בין קבוצות האוהדים של הקבוצות הגדולות ובוחרים לתאר אותם בשמות תואר בהתבסס על פרמטרים סובייקטיביים ולא מדידים. בשני פרקי "קהל נמדד לאורך זמן" ניסיתי למדוד את הקהלים בהתאם לנתונים שאספתי ממקורות שונים בשביל להגיע למסקנה אובייקטיבית, ככל הניתן.

לכבוד חג הפסח החלטתי לעדכן מעט את ההגדה ולשאול קושייה חדשה - אם כל אחד מארבעת הבנים היה מאמן בליגת העל, איזה מאמן הוא היה? בואו נצלול לעומק השאלה.

מצאתי לי זמן לשבת ולהעמיק על נושא שדובר עליו לא פעם ולא פעמיים. כל צד יהלל באהבה עיוורת את הקבוצה שלו ולרוב לא יעמיק בפרטים. אז הנה לכם - השוואה מעמיקה וניתוח של רצף שלושת האליפויות של מכבי תל אביב (2012-2015) מול רצף שלושת האליפויות של הפועל באר שבע (2015-2018)

למרות שמחזור הסיום של העונה הרגילה עוד לא הגיע לסיומו בעת כתיבת שורות אלו, אנחנו כבר יודעים מי שש הקבוצות שישחקו בפלייאוף העליון. הזדמנות טובה לעבור על המספרים של הפורמט הנוכחי של הפלייאוף העליון, ועוד טיפה על הקבוצות שהעפילו אליו העונה.

אני אוהד הפועל באר-שבע הרבה שנים, משהו כמו 23. סה"כ היה כיף, השאיפה הייתה תמיד או לטווח הקצר – לעבור עוד שלב בגביע, לא להתבזות מול אחת הגדולות, או להימנע מירידת ליגה.

הפועל באר שבע של אותה תקופה היא הקבוצה שמסמלת יותר מכל את המשפט ״אם תרצו אין זו אגדה״. היא מייצגת והביאה למרכז הבמה את האנשים השקטים במדינה. היא הפכה את הפריפריה לאימפריה.