כחודש וחצי לפתיחת היורובאסקט שישוחק גם בתל אביב, לאחר מספר פרשיות של שחקני נבחרות כמו כארם משעור ואיתי שגב, ועונה נוספת מאכזבת של מכבי ת״א באירופה – זכיתי סופסוף למעט אושר מכדורסל ישראלי – לאושר הזה קוראים נבחרת העתודה של עודד קטש. בין אם הצעירים המוכשרים בכחול-לבן ימשיכו להתקדם בטורניר ויעברו ברבע הגמר גם את האיסלנדים (שהביסו אמש בשמינית הגמר את המקבילה השבדית ב-34 הפרש) ובין אם לא, הם כבר הצליחו לעודד אותי במחשבה ששחקנים רעבים ומוכשרים כדוגמת תמיר בלאט, רועי הובר ונתנאל ארצי צפויים לאייש את השורות גם בנבחרת הבוגרת בקרוב.
לעכברי הכדורסל – המשחק המלא הנהדר בשמינית הגמר מול המקבילה האיטלקית
הסימן המרכזי בעיניי לכך שמדובר בנבחרת מלוכדת ולא באסופת צעירים מוכשרים, היה בכך שתמיר בלאט, הסקורר הבולט בנבחרת ובאליפות כולה, שעד עתה שמו עלה בעיקר בהקשר לאביו, לקח על עצמו את מלאכת המסירה (עם 16 אסיסטים) וסיים את המשחק עם תשע נקודות בלבד. על צד הנקודות חיפה משחק מצוין של נתנאל ארצי, שסיים עם 22 נקודות מול האיטלקים העדיפים על הנייר, אליו התווסף רועי הובר אשר תרם לניצחון הגדול עם שתי שלשות קלאץ׳ אדירות לקראת סיום המשחק. ראוי לציין גם את גם השוטינג-גארד יובל זוסמן והסנטר דניאל קופרברג אשר קלעו בטורניר כ-19 ו-10 נקודות בממוצע בהתאמה. גם את מדד האסיסטים בנבחרת במהלך הטורניר מוביל תמיר בלאט עם 11 כאלה בממוצע למשחק, כאשר את מדד הריבאונדים מוביל קופרברג עם שישה ריבאונדים בממוצע למשחק. אם נסתכל על הדקות שמקבלים שחקני הנבחרת, ניתן לראות ששמונה שחקנים מהווים את עיקר הסגל וזוכים ל13-30 דק' בממוצע למשחק בעוד שארבעת שחקני הסגל האחרים זוכים להרבה פחות – כ-2-8 ד' בממוצע למשחק במהלך הקמפיין.
בשל כך שהנבחרת מגובשת ומלוכדת, אני בהחלט מאמין שהיא עוד תספק שחקנים רבים לנבחרת הבוגרת, שמתבססת כבר שנים על סגל דומה, ותוליך אותנו לטופ האירופי בשנים הקרובות, דבר שיגרום לישראלים רבים, בדיוק כמוני – להיות אופטימיים וגאים בנבחרת שמייצגת אותם ולהתרגש מהשחקנים המוכשרים שמתרוצצים על הפרקט במדים הכחולים לבנים – לפחות כמו בקמפיינים האדירים של נבחרת העתודה ב-2000, 2004 שאמנם הסתיימו בשני גמרים רצופים, אך השחקנים שהגיעו לבוגרת לא הובילו אותה לשחזור המעמדים האלו בבוגרים.
ולסיום, אאחל כמובן הצלחה רבה ואמשיך להחזיק אצבעות לצעירים המוכשרים ולקטש ברבע הגמר מחר ובהמשך הטורניר, בתקווה שימשיכו לספק לי, ולכולנו, רגעים קטנים אך גדולים של נחת ואושר.
