כמו חשבון הנפש שעושים ביום כיפור, מגיעה עכשיו התקופה בחייו של אוהד כדורגל שבו הוא צריך לשאול את עצמו – "איך לעזאזל עובד דירוג פיפ"א?". כל זאת ועוד במדריך הבא לדירוג פיפ"א, שבו נשווה את הדירוג לדירוג אופ"א ההגיוני יותר.

האפרוריות והעובדה שהכוכב הגדול הוא בכלל שוער, גרמו לכישלון. לדוגמא, במונדיאל 2006 למרצ'לו ליפי המאמן היה כאב ראש בהתקפה בדמותם של דל פיירו, טוטי, אינזאגי, לוקה טוני, גילארדינו ויאקווינטה. להבדיל מליפי, לונטורה המאמן בקמפיין האחרון לא הייתה אפשרות יותר מדי לבחור: אימובילה, גביאדיני, זאזה ובלוטי (עליו עוד נדבר) שהשלימו סגל אפור ומשעמם. בטור זה אערוך לכם היכרות עם שחקני העתיד של איטליה.

מהעגלקטיקוס ועד בזבוז הכספים של לוני, שניידר וגולדהר. ג'ורדי סימן משהו אחר. כשהוא הגיע הוא לא רכש שחקנים במיליונים כמו קודמיו, הוא השקיע במערכת. הוא ניסה להפוך את המועדון למקצועי יותר.

זה רק מחזור עשירי. והם אפילו לא ראשונים, עם הפרש שערים נחות משל הפועל חיפה. ותכל'ס, מכבי ת"א רק עם 3 נקודות פחות ועם סדרה של פצועים שכולם מבטיחים שהכל ישתפר כשהם יחזרו. אבל כשאתה רואה את באר שבע, אתה יודע שעוד רגע זה מסתדר

איטליה ידעה להתעלות בהרבה רגעי אמת. נכון, היא נפלה בגמר היורו, בשלב הבתים במונדיאל ובזה שלפניו. אבל היא גם ביטלה לחלוטין את ספרד ביורו האחרון, ניצחה את בלגיה ולא נפלה מגרמניה המאיימת, אותה ניצחה ב-2012 עם קצת מזל

האוהד הממוצע יתהה על השאלה מה מרגש בנבחרת צעירה, אך עליי לחדד שבניגוד לצעירי ישראל, שלרוב מתייבשים על הספסל, נבחרת גרמניה מורכבת מלא מעט שחקני בונדסליגה שפותחים בהרכב. לא טעיתם, שחקנים בני 21 לכל היותר, שאשכרה משחקים. מוזר, לא?

כשקלופ עולה עם הרביעייה ההתקפית שלו אתה יודע שיהיו הברקות, כדרורים מרתקים ומבצעים אישיים יפים, כי לחבר'ה האלה אולי אין גובה, אבל יש להם טאץ' שאין להרבה אחרים

אני לא זוכר דיון על ה "DNA" של הפועל חיפה או אברטון למרות שהן קבוצות ותיקות. לעומת זאת יש המון דיונים כאלה על מכבי ת"א, מכבי חיפה, יונייטד וארסנל

אני מודה שכשאני פוגשת אנשים בפעם הראשונה הדבר האחרון שאני רוצה להזכיר זה שאני אוהדת כדורגל שרופה. למי יש כוח שידביקו לו סטיגמות בפגישה ראשונה?

נושא אחר חשוב לא פחות דווקא לא עלה בכלל לדיון: החלק העצום של הפנדלים בכדורגל העולמי כיום, והשפעתו אחר המרדף לתהילה. הרי פנדלים הם חלק בלתי נפרד מרפטואר הכיבושים של מלכי השערים הגדולים ביותר, ובעידן שבו נשברים שיאי כיבוש חדשים כל הזמן והמענקים על תארי מלכות השערים הולכים וגדלים, ההשפעה שלהם מכרעת אפילו יותר.