בשנים אחרונות עולות תהיות רבות לגבי המשך שוק העברות בכדורגל. בהחלט מעניין לחשוב איך מועדוני הכדורגל היו נראים ללא שחקני רכש. דבר זה גרם לי לחשוב איזה מועדונים גידלו את שחקני הנוער הטובים בעולם ולדרג את המועדונים לפי איכות השחקנים

לאחר שבשבוע שעבר ניתחתי את הפועל חיפה ובני יהודה, החלטתי להציב את מכבי ת"א ומכבי נתניה במרכז העניינים.

אצל האמריקאים, הסתכלו פחות על כמה השוער ספג או הציל ויותר על היחס בין שני הנתונים האלו. זאת מאחר וכל שוער עומד מול כמות שונה של בעיטות (חבטות במקרה של ההוקי) לעבר השער והמסגרת

יש עוד לא מעט דוגמאות שיעידו שאותנו הצופים היריבות מושכת מאוד וגורמת לנו להנאה מוגברת כאשר אנחנו צופים בשני ענקים מתמודדים זה מול זה באותה זירה.

בהיעדר תחרותיות לומדים להעריך דברים אחרים שיש לליגת הכדורסל הטובה בעולם להציע ולכן אני כאן, להזכיר לכם כמה שחקנים מהסוג שכבר חסר לנו ועדיין מומלץ לעקוב אחריהם מדי פעם:

בימים האחרונים השמועות והידיעות שמגיעות מאנגליה ומספרד נשמעות רציניות יותר ויותר, נראה שהסאגה הזאת בדרך להסתיים. הגיע הזמן להסביר למה סגנית אלופת ספרד מתעקשת כל כך על הכוכב הברזילאי, מקצועית ופוליטית.

איך הפך תפקיד הבלם משחקן הגנה שמעיף כדורים למעלה ללב של הקבוצה ולמנוע העיקרי שלה במרכז המגרש?

השנה היא שנת 2014, השמועה מתחילה בברזיל ומתפשטת בכל העולם. מועדון הפאר סנטוס, שהעניק לאוהדי הכדורגל את פלה, רוביניו, ניימאר ואחרים, מטפח את הכדורגלן הברזילאי הבא שיכבוש את אירופה

הכדורגל של בית"ר לא מעניין ולא יפה לעין, אך יעיל. פאקו אייסטרן כשאימן את מכבי תל אביב ספג את אותן ביקורות ולקח טרבל. ואז הגיע יוסי בניון, הצרה הכי גדולה שבן זקן יכל לבקש.

במחזור הסיום של עונה שעברה הפועל העמידה את ההרכב השישי הכי חזק מבחינת מדד, אבל יתכן שמיקום המדד הנכון שלה הוא 9 בגלל שקרית-שמונה, מכבי חיפה ובני יהודה שהיו קרובות אליה התייחסו למחזורים האחרונים כגארבג' טיים