טורו העצוב (והנפלא) של איתן דותן העלה בי זכרונות משלי על משחקי הכדורגל בשכונה. כמו הרבה אנשים, גם אני אוהב ללכת לשחק עם חברים בשכונה, אך לצערי מאז שהתגייסתי זה קורה פחות מטבע הדברים. לדבר אחד מצער התרגלתי כבר - אני נבחר אחרון ונזרק לעמוד בשער. איך זה קרה? הנה הסיפור בקצרה.

העונה הצטרף קיילור נבאס, שחקן שכבר חווה גמרים בטורניר וינסה להוביל את קבוצתו החדשה לשם. הקוסטה ריקני יודע שהמשימה - לעצור את האיטלקים - בידיים שלו.

אין כזה דבר שוער מושלם. בדיוק כמו שאין כזה דבר אדם מושלם. גם הגדולים ביותר טועים, בופון וקסיאס, דה חאה ואליסון, אפילו דינו זוף ולב יאשין

הפציעה של מנואל נוייר הציתה מחדש את המירוץ לאפודת השוער הראשון של נבחרת גרמניה. דן כהנא על המאבק שמשגע את גרמניה

אצל האמריקאים, הסתכלו פחות על כמה השוער ספג או הציל ויותר על היחס בין שני הנתונים האלו. זאת מאחר וכל שוער עומד מול כמות שונה של בעיטות (חבטות במקרה של ההוקי) לעבר השער והמסגרת

אחת מהרכישות האלו ומהסיבות ליציבות של הסיטי במהלך העונה המתישה בפרמיירליג היא החתמתו של השוער הברזילאי אדרסון סאנטנה דה מוראס (הידוע בשם אדרסון).

שנות ה-90, אופיינו במספר רב של שוערים הנחשבים "משוגעים". אבל עדיין, היו שוערים איכותיים שהיוו חלק בלתי נפרד מהצלחת הקבוצה. עם השנים, מעמד השוער הלך והתפתח והתחלנו להכיר שוערים עם קצת פחות פוזה ושיגעון, ששמם נקשר בתור שוערים אינטליגנטים וחכמים יותר.

מי שעוקב ריאל ויובנטוס העונה יכול לראות כמה וכמה נקודות דמיון מעניינות ביניהן, אך גם מספר נקודות שוני עם יתרונות וחסרונות לכל קבוצה, שהגיוני שעליהן יקום וייפול גורל המשחק

האם השוערים הבאמת טובים רק עוצרים בעיטות לשער או תורמים יותר למשחק הקבוצתי?