הפציעה של מנואל נוייר הציתה מחדש את המירוץ לאפודת השוער הראשון של נבחרת גרמניה. נוייר נחשב לשוער הטוב בעולם ואבי מודל השוערות המודרני, לפיו השוער הוא למעשה מעין בלם שלישי. האופי השקט של נוייר מצד אחד ויכולת המנהיגות הגדולה מצד שני, היו גם אלה שהובילו אותו לקבל את תפקיד הקפטן של באיירן מינכן, לאחר פרישתו של פיליפ לאם. גם בנבחרת גרמניה נוייר זכה לכבוד הראוי לו וקיבל את תפקיד הקפטן לאחר פרישתו של בסטיאן שווינשטייגר.

נוייר זכה ארבע פעמים בתואר שוער השנה של אופ"א וחתום על מספר רב של נצחונות (אחד המפורסמים שבהם הוא נצחונה של נבחרת גרמניה על אלג'יריה בשמינית גמר המונדיאל האחרון), ועל לא מעט עצירות פנדלים. מתוך 52 פנדלים שנבעטו לעברו, נוייר עצר 18, קרוב ל-35% מהבעיטות. לשם השוואה, ג'יג'י בופון מחזיק ב-33% ודויד-דה חאה ב-27%. עם זאת, נוייר שנפצע במשחק רבע גמר ליגת האלופות בין באיירן מינכן לריאל מדריד לפני כשנה, לא שיחק מאז. כשנוייר כשיר, הוא הטוב ביותר שיש לנבחרת גרמניה להציע וכנראה הטוב בעולם, השאלה היא מתי יחזור לאימונים? ואם יחזור לאימונים, האם יחזור לשחק העונה בבאיירן, שדופקת כמו שעון מאז חזרתו של היינקס?

אז מה עושים בהיעדרו של נוייר? נראה כי מועמדותו של מארק אנדרה טר-שטגן לתפקיד היורש היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר. טר-שטגן משחק בברצלונה, ובשנתיים האחרונות ביצע התקדמות אדירה. בצעירותו, הגרמני בן ה-25, היה מועד לטעויות, אך אלה כמעט ולא נראות לאחרונה. מאזן אדיר של ספיגת 11 שערים בלבד, ב-23 משחקי ליגה מצביע על כך בבירור. טר-שטגן גם לא ספג ב-18 משחקים מתוך 30 בהם שיחק העונה בכל המסגרות. מדובר במאזן יוצא-דופן, בייחוד בהתחשב בזה שההגנה של ברצלונה לא מזהירה במיוחד. במשחקיה האחרונים של נבחרת גרמניה, תורגל טר-שטגן כשוער הראשון, מה שגרם לו להאמין שיקבל הזדמנות לפתוח במונדיאל, אבל אז הגיע כאב ראש חדש מכיוון לא צפוי.

כאב הראש הזה מכונה סוון אולרייך. מדובר באותו אולרייך שבשתי העונות הקודמות שיחק בשישה משחקים בסך-הכל. אולרייך נקרא אל הדגל הבווארי בעקבות פציעתו של נוייר. ההתחלה הייתה רעה בדמות שער מביך במיוחד מול וולפסבורג, ומשחק חלש מאוד מול פאריס סן ז'רמן. משם קרה משהו שאף אחד לא ציפה לו, אולרייך הלך והשתפר באופן משמעותי. מה ששוער צעיר עובר בדרך כלל בחצי עשור, הוא עבר בחצי עונה. אולרייך הציל את באיירן מינכן בשני קרבות פנדלים השנה. הראשון היה מול דורטמונד, בסופר קאפ והשני היה בגביע הגרמני מול לייפציג. מלבד פנדלים, אולרייך הפך להיות גם שוער שמביא נקודות במשחקים, כאשר למשל הצטיין במשחק הגומלין מול אותה פאריס סן ז'רמן.

השבוע התראיין יוגי לאב, מאמן הנבחרת הגרמנית, ואמר שהוא לוקח בחשבון את אולרייך לקראת המונדיאל הקרוב ברוסיה. ההודעה הזאת הפתיעה את מי שלא מעורבים מספיק בנעשה בגרמניה, מלאת השוערים האיכותיים. לרוב, יוגי לאב מבסס את הסגל שלו על משחקי ההכנה ומשחקי הידידות ועם זאת, הוותיקים שבינינו יזכרו שמנואל נוייר עצמו כלל לא היה אמור להיות בסגל לדרום-אפריקה, שלא לדבר על שוער ראשון. ההתאבדות של רוברט אנקה, פציעה של רנה אדלר ושער מביך שספג יורג-בוט הובילו לכך שנוייר הפך לשוער הראשון והשאר היסטוריה.

יוגי ידוע בקשר החברי שיש לו עם שחקני באיירן מינכן הגרמנים, והוא אף התבטא לטובתם בפרשת אנצ'לוטי. מתוך רביעיית ההגנה הגרמנית שלושה יהיו ככל הנראה בווארים (קימיך, בואטנג והומלס), לתוך הגנה כזאת אולרייך, שחתם לאחרונה על הארכת חוזה בבאיירן מינכן עד 2021, ישתלב בטבעיות.

יוגי לאב יצטרך לשבור את הראש ולהחליט האם כדאי לו ללכת עם השוער המוכשר מברצלונה, או שמא דווקא עם מי שמכיר את רוב ההגנה כמו את כף ידו. ואולי בכלל נוייר יחזור לעצמו ויפתור את הבעיה? הכל פתוח במרוץ לכפפה