אם נסתכל על המקומות בטבלה בעונת 2016/17 וגם ב-2017/18, במפגשים המשולשים בין המאמנים הייתה מנצחת אחת כמעט ברורה ואפשר להשוות את הקרבות לזה של משחק הפוקימון. בפרמיירליג, כל מאמן הביא את שיטת העבודה שלו לקבוצה והתוצאות מול יריביו היו כמעט זהות. היום ננתח את המפגשים המשולשים של מוריניו, גווארדיולה לקלופ דרך השוואת פרמטרים המרכזיים שבהם כל אחד מהם דבק בנוסף לתוצאות.

בחלק ג' נדבר על נבחרת ישראל ועל איך והאם אפשר להעפיל לטורניר גדול בשנים הקרובות.

מצב רוח שפוף, אין ספורט לייב בכל העולם, סגרו לילדים-שחקנים את הליגה, לא נפגשים עם חברים לקבוצה. מה עושים? כיצד מרימים את הילד ספורטאי מהמצב הזה?

לרגל יום השואה הראשון אותו יציין ללא סבו המנוח, החליט מור שפייר לחלוק עם קוראי "הזווית" את חוויות הספורט שחווה לאורך השנים עם "סבא יושקו" - אדם שלא הרבה לדבר על השואה, אך חיוכו הקבוע היה גדל בכל פעם שנשאל על פרנץ פושקאש ונבחרת הונגריה הגדולה.

לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נחלוק כבוד לאחד מהיהודים הכי גדולים בתולדות הכדורגל העולמי ומי שהיה חלק מיסודות הכדורגל האיטלקי - ארפד וייס. וייס החזיק בקריירה בינלאומית כשחקן כאשר שיחק בהונגריה, צ'כוסלובקיה ואיטליה, אך קריירת האימון שלו היא שהותירה חותם עד היום.

ממבט על הליגות הגרמניות כיום ניתן לזהות כי בליגה השלישית בגרמניה ישנה קבוצה בשם פורטונה קלן. האם יש קשר בין פורטונה קלן הנוכחית לאותה פורטונה קלן מליגת גטו טרזין?

הרבה אנשים עם היסטוריה כל כך קשה יכולים להגיע למקומות שונים - חלק מהם יהיו בדיוק כמו הוריהם, כמה יצליחו לשים את הכאב מאחוריהם לאחר טיפול או שאפשר לעשות כריסטיאנו רונאלדו - לקבל מהשמיים מתנה ולהשתמש דווקא בדרייב הטראגי בזמן שאתה נלחם להיות בדיוק ההיפך ממי שגידל אותך

השאלה שעלתה לי בשבוע האחרון לראש היא "מי השחקן הספרדי הגדול ביותר ששיחק בפרמיירליג". אז החלטתי לצאת למסע בעקבות השחקנים מחצי האי האיברי ששיחקו באנגליה

עצמו עיניים לרגע ודמיינו יחד איתי. נניח שהצלחנו לעשות את הדבר הקשה, אולי הבלתי-אפשרי, ולשכנע את אחינו החרדים לעזוב את דרכם הבדלנית ולהצטרף לליגת העל בכדורגל.

לאחר שסקרנו את הליגה הגרמנית ומילאנו את הבטן בבירה טובה, זה הזמן לעבור לצרפת או בשמה השני - אלופת העולם.