מרקו אסנסיו. אנשים ראו בו הכישרון העולה בכדורגל, קצת לפני התקופה שבה עוסמאן דמבלה וקיליאן אמבפה פרצו לתודעה של כולנו. אך מאחורי ההצלחה הגדולה שלו, יש סיפור. ואחד לא פשוט בכלל.

עם החתמתו של רינייר ז'סוס בן ה-18, שנרכש מפלמנגו תמורת 30 מיליון אירו, אי אפשר שלא לשים לב לשינוי הדי קיצוני שחל במדיניות הרכש של ריאל מדריד בשנים האחרונות ואת התכנונים שלו לעתיד הקרוב והרחוק.

במה שונה רינייר ז'סוס מרודריגו גואש, ז'ואאו פליקס ושאר הכישרונות הגדולים בעולם כיום?

אני רוצה להתעכב בטור הזה דווקא בסיבות שהביאו לקו המחבר בין גיבורי העשור שהצליחו לשמור על רמת ביצוע אלוהית לאורך זמן וכנגד חוקי הזמן.

אז איך היה העשור האחרון מבחינתי? מי שהתעניין קצת בכדורגל בעשור האחרון יודע כבר שאין צורך אפילו לקרוא את ההמשך כדי לדעת שהיה לי חרא של עשור, אבל עדיין, בואו נצלול קצת לעומקי הדכדוך

איך נולד גביע אירופה לאלופות? המדור הנוסטלגי לוקח אתכם בחזרה במנהרת הזמן לשנות ה-50 המוקדמות ועם הלידה של גביע אירופה לאלופות.

הנה לפניכם רשימת חמש הקבוצות הטובות של העשור האחרון

דווקא בעשור שבו פולחן האישיות ליחידים הפך לעניין המרכזי בכדורגל, נראה שקצת שכחנו מהשלם, שאולי לא תמיד היה גדול מסך חלקיו, אבל בסופו של דבר הוא הפסיד וניצח, ולאו דווקא שחקנים יחידים. אז הנה לפניכם רשימת עשרת הקבוצות הטובות של העשור האחרון:

אחרי מתיוס ודי סטפאנו, הטור הבא על השחקנים הגדולים בשנות ה-50' הוא "נפוליאון של הכדורגל". הנה הסיפור של ריימונד קופה, או בשמו המלא ריימונד קופצ'בסקי.

בטור הקודם שלי סיפרתי לכם על סיר סטנלי מתיוס, האיש ששיחק עד גיל 50. ראיתי כי טוב והחלטתי להמשיך ולהביא לכם את הסיפורים על השחקנים הגדולים מאותם שנים, והפעם אגדת ריאל מדריד, אלפרדו די סטפאנו.