בקיץ האחרון, מלבד השינוי הדרמטי בעמדת המאמן של ארסנל, בוצעו מספר רכישות לא מבוטלות ואחד הבולטים מביניהם היה השוער הגרמני, ברנד לנו.

לסטר זורקת עוד חלוץ למגרש וקלופ, כרגיל, מסרב לרענן את השורות ולשנות קצת את המערך, ואז נגמר המזל, או יותר נכון שיקול הדעת של אליסון

לאחר שלושה מחזורים ושאלות רבות על המשך הדרך של היונייטד, ישנו אפיק אחד בקבוצה שדווקא נראה מבטיח מאוד בהשוואה לכל שאר האספקטים: לוק שואו.

סיפרתי לו על קבוצה שראיתי, קבוצה מלהיבה, כדורגל שמח, חכם, יעיל. ושנראה לי, אבל רק נראה לי, שהקבוצה הזאת תגרום לסיטי לאבד נקודות ראשונות העונה.

מה יש לי בכלל עם היריבה האדומה הגדולה שאני אמור לשנוא ולתעב, או עם הפורטוגלי השחצן שממרר את חיי כל הליגה הזו כבר ארבע עשרה שנה, עם שתי קפיצות קטנות לאגן הים התיכון?

קלופ פותח בפעם השלישית ברציפות עם אותו הרכב, ולמרות שזיכרוני הולך ומחליד עם השנים, אני לא זוכר בקדנציה שלו רצף כזה. השאלה היא אם ימשכו גם שאר הרצפים מתחילת השנה.

בסופו של דבר, הסדרה הזאת זרקה אותי כמה שנים אחורה. מכירים את הויכוח העייף והמנג'ס על מסי או רונאלדו? תכירו את אחיו הצולע

מסתבר שאפילו בליגה הטובה בעולם מסדרון הכניסה לאצטדיון הוא מעבר צר שבו שחקני שתי הקבוצות עומדים צמודים ודחוסים. הוא כל כך צר שהם צריכים לצאת מהדלת אחד אחד, גם הרזים שבהם.

מתוך שעמום התחלתי לנסות להשוות בין הדבר הזה שאני רואה לבין הכדורגל שראיתי עד עכשיו.

אך למרות ההתחזקות הניכרת של רוב הקבוצות, טוטנהאם סיימה את החלון ללא אף שינוי בסגל, מה שעורר תגובות רבות וביקורות מצד רבים מהפרשנים.