את הטקסט שלפניכם כתבתי לפני משחק הפרידה מדקל לפני כשנתיים. המשחק, אגב, הסתיים בהפסד מביך 1:0 להפועל עכו. איפה היינו אז ואיפה אנחנו היום...

בפרק #144 העמקנו במאבק האליפות ועל הסוגיות שמטרידות את שתי המוליכות, שוחחנו על בית"ר וב"ש וניסינו למצוא פתרונות חליפיים לעונש רדיוס 

מי שקורא את הטורים שלי יודע שאני מעריץ את איביץ', מוחל לו על שטויות וטעויות ושם בו את מבטחי.. אבל די! הקרדיט אזל היום

הַקְּבוּצוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּלִיגַת הָעַל קִבְּלוּ כָּל אַחַת בָּלוֹן בְּצִבְעָן. קָפְצוּ הָאוֹהֲדִים בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן- לְכָל קְבוּצָה עַכְשָׁו יֵשׁ בָּלוֹן!

המשחק של אתמול טרף את הקלפים של מי שעד לא מזמן היה שחקן הפוקר הטוב ביותר בארץ.

קראתי את הכתבה של מיכל צורן ב"טיים אאוט" על התנהגותם הברברית של אוהדי מכבי ת"א ולא יכולתי לעצור את עצמי מלפרוק את עצביי על המקלדת

איך נטע לביא מפגיז מ-20 מטר אחרי דריבל מלא בביטחון בעוד פלומיין מאבד עוד כדור שכמעט מוביל לספיגת שער. איך הבלם הצעיר והמבטיח שהגיע מספרד מתנהל באיטיות אחרי חלוץ אשדודי גנרי? מה פספסנו אני שואל

יעקב שחר בחר לבזבז את העשור על מינוי מאמנים כושלים למכבי חיפה, קומבינות בהבאת זרים, הכשלת ניסיון עם המנהלים המקצועיים

יש דברים שאם לא חווית לא באמת תוכל להבין. לפעמים אני קצת מרחם על אוהדים של קבוצות שאין להן משחקי דרבי. הם לא מבינים מה הם מפסידים. כמה אני אוהב את הדרבי. אין כמו הדרבי.

קטונתי מלבקר את ברק בכר, שעובדתית הוא כבר אחד המאמנים הגדולים שהיו כאן, אבל הקבוצה הזאת שנבנתה מטראומת אי המחויבות והשובע של העונה שעברה פשוט לא מספיק איכותית