להיות פרשן כדורגל זו זכות בלתי רגילה. היכולת לשבת על קו אמצע המגרש, להביע את דעתך על המשחק שכולנו אוהבים ועוד להרוויח על כך כסף אמורה להיתפס כפריווילגיה עצומה. וככזו, יש לנהוג בה בחרדת קודש של ממש. רק הטובים, המקצועיים, הרהוטים והראויים ביותר צריכים לשבת בעמדת השידור. ההחלטה האומללה של ערוץ הספורט להחזיר את שלמה שרף ישירות לבימה המרכזית הערב היא האנטיתזה המושלמת לכך.

דחיית מתווה חזרת האוהדים היא שערורייה שמנציחה את ניתוק הבעלים בכדורגל הישראלי, קיליאן אמבפה הוא הזהות המקומית שסן-ז'רמן חיפשה, אולי מאוחר מדי עבורה, וקולו-קולו, קבוצת הפאר הצ'יליאנית, עמדה השבוע בפני תהום

הבעלים בכדורגל הישראלי חושבים שהם קונים בכסף את היכולת לנהל מקצועית את הקבוצה, התבוסה של סיטי לליברפול חשפה שוב את הסגל הלא מאוזן של קלופ, וכמה מילים שלי לשנה של כתיבה כאן באתר.

הכתובת נמצאת על הקיר תקופה כל כך ארוכה, שרוב האותיות מזמן כבר החלו להתקלף. היכולת ההתקפית הנהדרת של מכבי חיפה העונה גם היא הקשתה על רבים לקרוא לילד בשמו. אבל האמת, אותה אני זועק כבר זמן רב, חייבת להיאמר: הסגל של חיפה פשוט לא עמוק מספיק בהשוואה לקיים בתל אביב.

הדבר האחרון שהייתי רוצה לפתוח ולהתייחס אליו במשחק כדורגל הוא החלטה של השיפוט, אבל אלי חכמון פשוט מסרב להפסיק לתת לי סיבות לכתוב עליו.

ראיתי את זוסוואה וקראתי את אשר אמרו הוגי הדעה לאמור וגיבשתי בתוכי עמדה שנשענת על האובייקטיבים שבאובייקטיבים, שנוסף על כך, גם מבינים כדורגל ומשקיעים שעות על גבי שעות בצפייה. אלו קבעו, באופן נחרץ, שבשיקול כל השיקולים, מס' 10 של מכבי חיפה הוא הזר הטוב בליגה וכפועל יוצא בזאת, הטוב מבין השניים. השתכנעתי. 

ממשיכים לסכם את השבוע האחרון בכדורגל העולמי - למה המחאה נגד השבתת הליגות בישראל לא מועילה, מה מגלה הקריסה של הסכם זכויות השידור בצרפת, ואיך הפך סימאונה ממאמן שעבר זמנו לפייבוריט לזכייה באליפות ספרד

הטור הזה יסקור את מספר מקרים בולטים מהעבר בהם זרים עשו גיחה קצרה אל מחוץ לליגה שלנו, רק כדי להכשל ולחזור למקום בו הם הרגישו הכי טוב.

נדמה שכאשר מדובר באליפות, אין קרפדה גדולה מספיק כדי שאוהדי כדורגל יעצרו, ויגידו - רגע אחד, את זה אנחנו לא מוכנים לבלוע.

אפשר רק לדמיין אילו מחקרים יערכו על השפעות חסרונו של הקהל במשחקים במהלך תקופת הקורונה.