עשרת הקבוצות שלדעתי נמצאות בכושר הטוב באירופה אחת אחרי השנייה – מהעשירית ועד לראשונה. תחזיקו חזק, מתחילים.

כל אחד רוצה לממש את היצירה שלו, בבני אדם שונים היצירתיות באה לידי ביטוי בדרכים מגוונות. אצל שחקני כדורגל היצירתיות מתפרשת ביכולות המסירה והבקעת שערים.

הוא הכוכב המרכזי באחת האימפריות הגדולות באיטליה ואחראי למרבית השערים שלה מפתיחת העונה, שיחק בעברו בליגה האנגלית והספרדית ועשוי לשדרג את ריאל מדריד באופן משמעותי. אני לא מדבר על כריסטיאנו רונאלדו, אלא על חסוס חואקין פרננדס סאז דה לה טורה או בקיצור "סוסו".

מה משותף לכל השלושה שמקושרים לכסף גדול מאוד, קבוצות אדירות מימדים וכותרות ראשיות באתרי הספורט? אף אחד מהם לא שחקן כדורגל. כולם מנהלי כדורגל "אפורים" שהפכו בשנים האחרונות לכוכבים האמיתיים של המשחק.

כשם שהשודדים מבית הנייר הביעו ל"פרופסור" את נאמנותם לא פעם, כך גם שחקני העבר של ריאל הביעו את נאמנותם למועדונם- זידאן, גוטי וסנטיאגו סולארי שדאגו לטפח דור עתיד מוכשר שאין כמותו. אחד מאותם שחקנים שהתפתח וצמח, ועליו נספר הוא פדריקו ואלוורדה.

ברלוסקוני מוכיח שיש חיים אחרי מילאן, כשגם בגיל 82 הוא מצליח להיות התקווה של איטליה לשינוי.

יש הרבה אופנים לספר את הסיפור של גיברלטר ושלי. אני מניח שאני אתחיל מהתחלה.

מאז שהשניים משחקים יחד בחוד ההתקפה הקבוצה מנצחת ללא הפסקה – ארבעה ניצחונות בארבעה משחקים לא קלים

כעת מציעים הנתונים, והתחושות בעקבות ההצטרפות של רונאלדו לאלופה האיטלקית בשבע השנים האחרונות, מודל אהדה חדש לגמרי בעולם הכדורגל – האהדה לשחקן, ולא אהדה למועדון.

השבוע נכיר שחקן שיצא לי לראות במקרה במשחק של נבחרת ישראל מול... ליכטנשטיין. בשאר הזמן הוא משחק בליגה האיטלקית, ואפילו הספיק לעבור ביובנטוס. תכירו את מרסל בוכל.