אני, מישה טורין, מתוודה - אני אוהב כדורגל הגנתי. כן, בזמן שקראתם את זה, כנראה שמנצ'סטר סיטי כבשה עוד שער, אבל קראתם נכון. אני אוהב כדורגל הגנתי, יותר מהתקפי.

נובמבר 1999 הייתה הפעם האחרונה שבה ניצחנו את בני יהודה בחוץ. הרבה זמן עבר מאז, רובי עוד היה איתנו, יואב כץ עוד היה שם שלא אמר כמעט כלום לאוהדי הפועל חיפה. זה היה כל כך מזמן, אפילו עוד לפני שנינט זכתה בכוכב נולד.

לפי דעתי יעקב שחר העביר את שרביט הניהול לאיש אחר, לא ידוע למי, אבל זה נראה כאילו מישהו אחר מקבל את ההחלטות בגיבוי מלא של בעל הבית.

אחת מהרכישות האלו ומהסיבות ליציבות של הסיטי במהלך העונה המתישה בפרמיירליג היא החתמתו של השוער הברזילאי אדרסון סאנטנה דה מוראס (הידוע בשם אדרסון).

לא חשתי אף פעם את מה שאני חש עכשיו. מעולם לא הייתי לי ידיעה כזו בראש שרצה לה הלוך ושוב - אתה אוהד של הקבוצה הגרועה בליגה

מאז שהגיע חזרה למדים הירוקים מהקדנציה באנגליה לא הצליח להביא את הירוקים למקום הרצוי, אך לכולם ברור כמה הוא ניסה.

בטח תשאלו מה הסיבה לכיסופיה של מכבי, הרי קרלוס לא יחזור להוביל את קו ההגנה הצהוב, הוא פרש רק הקיץ, לא אימן בשום קבוצה לפני המינוי ולא ברורות יכולותיו המקצועיות כחלק מצוות אימון

בפרק #64 אירחנו את שרון דוידוביץ' הנפלא, דיברנו רבות על הספר "נבחרת החלומות" ועל תהליך הכתיבה והתגובות, על כדורגל אירופאי וכמובן על הנבא !

עוד מחזור מאחורינו בליגת העל שלנו ואפשר לשים לב לכמה נקודות שעולות מהמחזור הזה

להיות כישרון אנגלי צעיר זה אף פעם לא קל. הציפיות הלא הגיוניות, ההייפ החולני, בטח משחקן שכבש את שער הניצחון בגמר המונדיאל עד גיל 20 בקיץ, יכולות לשבור כל שחקן. אבל דומיניק קאלברט לווין הוא לא אנגלי רגיל, ולא שחקן רגיל.