מכבי תל אביב מתגעגעת.
זאת הכותרת העיקרית שיוצאת מהמינוי של שחקן העבר, קרלוס גרסיה, לתפקיד עוזר המאמן בקבוצה.

בטח תשאלו מה הסיבה לכיסופיה של מכבי, הרי קרלוס לא יחזור להוביל את קו ההגנה הצהוב, הוא פרש רק הקיץ, לא אימן בשום קבוצה לפני המינוי ולא ברורות יכולותיו המקצועיות כחלק מצוות אימון. כל אלה טענות נכונות ורק העתיד יתן להם תשובה חד משמעית אם ההחלטה הייתה הברקה או לא, ובכל זאת מה עומד מאחורי המינוי מעבר לנוסטלגיה?

אספר לכם סוד – מכבי היא הקבוצה המוכשרת ביותר בארץ.  אין קבוצה שמחזיקה בסגל שחקנים כל כך איכותי, וכל קבוצה, גם אם בעמדה כזו או אחרת עולה על מכבי, היא מיסמצ' כקבוצה מול קבוצה, אולי למעט הפועל באר שבע (לדעתי כולל האלופה). מה שחסר למכבי של העונה הוא דבר אחד – אופי.
האנמיות של השחקנים, שנראית לפעמים כגובלת בחוסר אכפתיות, הפכה קבוצה שלא הפסידה במשך מספר משחקים ארוך ולא פשוט במוקדמות הליגה האירופית בקיץ, לקבוצה שמפסידה 4-0 לאסטנה בתצוגה מבישה, מקבוצה שיכולה לנצח בצורה משכנעת את נתניה כשהיהלומים בכושר מעולה ונראית כאחת מהטובות בליגה ולהפסיד לבאר שבע בעשרה שחקנים.

מה שקרלוס גרסיה נתן למכבי בתור שחקן הוא בדיוק מה שג'ורדי רוצה שיעביר לשחקנים בתור עוזר. כי קרלוס מעולם לא היה הכי מהיר, חזק או הבלם עם התיקול המושלם שמוציא ממך את ה"וואו" הזה, אבל הוא כן היה השחקן החכם והאכפתי כלפי החולצה שהוא לובש. כזה שגורם לקהל לתת הכול כשלא משנה מה התוצאה. אלו היו התכונות שהביאו למכבי שלוש אליפויות ברציפות. הם היו חלק מהדנא שלה ושל קרלוס וזאת הסיבה שבתחילת עידן קרויף מכבי חזרה להיות "מכביסטית". הלוואי שמשהו מהרוח הזאת יחזור ביחד עם החזרה של הספרדי האהוב.

ברוך שובך חבר, כמה טוב שבאת הביתה.