הלכתי למשחק פיפ"א 2017 לבדוק את ציון ה-Overall שחוקרי המשחק העניקו לשחקנים הזרים שהגיעו לליגת העל העונה. למה דווקא פיפ"א? כי זה מרגש. וגם...

ביום חמישי נקלעתי לגמר הגביע עם שני הבנים. איך בית"רי כמוני הגיע לשם, מה ההתרשמות שלי מהמשחק, איך זה להיות במשחק שאתה נייטרלי בו לחלוטין ואיך היה לשבת עם אוהדי מכבי, על כל זה רציתי לכתוב אך מאז המשחק יש לי רק דבר אחד בראש.

מה זה בעצם קליקבייט? בתרגום מאנגלית: פיתיון לחיצה. בגדול, זה מונח שמשתמשים בו כדי לתאר כותרת שנועדה למשוך קהל אל תוכן הכתבה. קיבצתי במהלך החודש האחרון קליקבייטים מכל מיני אתרים. לא אפרסם את שמות האתרים, אבל זו בחירה שלכם להאמין לי שהכל קרה באמת.

הסרט מתמקד בסיפורים האישיים ואינו נוגע באחת השאלות המעניינות, מי בעצם בעל הבית של מועדון ספורט - האוהדים או הבעלים? לה-פמיליה או גאידמק? המנויים או בעל המאה?

שחקני כדורגל לרוב נתפסים ע"י הציבור הרחב כטיפשים, חסרי השכלה ואם להוסיף על התדמית השלילית גם כאלימים ולא חסרות הדוגמאות כדי להבין ולתמוך בדעה הרווחת

חלק מהאתרים משקיעים כל כך הרבה בקליקבייט שהם כבר הפכו לבדיחה. ידיעות בסגנון "האם הכוכב העתידי הזה בדרך למנצ'סטר יונייטד?" מסתכמות ב"יונייטד לא תבצע רכש בקרוב"

מתחילת דרכו, פורסמו באתר (1,190) טורי דעה של מגוון כותבים מוכשרים, בנושאים שונים ומגוונים. לרגל החגיגות, החלטתי לבחור בחמשת הטורים של חבריי הכותבים שאהבתי במיוחד

אם כן, החל אולי איזשהו תהליך אצל ג'וקוביץ'. האם זהו תהליך חיובי? השאלה היא עד כמה יוכל להיות פקטור ברולאן גארוס, ולשם כך הוא צריך שוב להתייצב בחצי הגמר נגד אותו נדאל, אם שניהם יגיעו לשם, ולתת הרבה יותר מאשר במפגש הקודם ביניהם

בימים האחרונים אני קורא תגובות מכל מיני צבעים בנושאים שונים: ירידת הפועל תל אביב ליגה, ההלוויה שערכו ה"פאנטיקס", מסיבות רווקים בבוקרשט, התאגיד ועוד. אני מופתע עד כמה אנשים הולכים עיוורים ככבשים אחרי מה שמכתיבים להם

לאחרונה פורסם כי הספונסר החדש של קבוצת הכדורגל נאפולי היא אפליקציית ההיכרויות "טינדר". בדרך כלל הפרסום בכדורגל שמרני יותר וכולל לרוב חברות סלולר, בנקים ומכוניות