בס"ד

מכירים את זה שאתם מתיישבים ליד ארוחת הבוקר המושקעת שהכנתם לעצמכם ונכנסים לאתר ספורט בשביל לקרוא כתבה איכותית? גם אני לא. ולא רק בגלל שאין לי זמן להכין ארוחת בוקר מושקעת, אלא בעיקר מפני שאין כיום אתר או מדור ספורט שיכול להתהדר בתואר "איכותי" או "מושקע". חוץ ממדור מסויים פה ושם, אין אף אתר רציני מספיק. ליד חלק מהאתרים אפילו אי אפשר להגיד בקול את המילה רציני. רובם צהובים, מתעסקים בטפל ומלבים את האש כשצריך לכבות אותה.

אני כבר לא מדבר על מכת ה"קליקבייט", בה נופלים רובם המוחלט של האתרים. מדובר בשיטה בה האתר מעלה כותרת מושכת אך לא מפורטת לגבי ידיעה מסויימת וכך אתה מוצא את עצמך נכנס לכתבה במטרה למצוא תוכן מסויים, אך בפועל מגלה שמדובר שתוכן אחר לחלוטין. חלק מהאתרים משקיעים כל כך הרבה בקליקבייט שהם כבר הפכו לבדיחה. ידיעות בסגנון "האם הכוכב העתידי הזה בדרך למנצ'סטר יונייטד?" מסתכמות ב"יונייטד לא תבצע רכש בקרוב, אבל אבא של המגן הימני של ונציה מעוניין שבנו בן ה-10 ישחק בעתיד באולד טראפורד".

למה כל זה קורה? ובכן, אחת הסיבות העיקריות היא מפני שאין חלופות טובות. לאתרים קטנים קשה להתחרות במפלצות הטראפיק הגדולות וכך תכניות כמו יציע העיתונות, על שלל חסרונותיה, מקבלות במה ואילו אתרים ובלוגים רציניים (וכן דפי פייסבוק מושקעים) צונחים אל תהום הנשיה. כתבות על הבת היפהפיה של הבעלים של מועדון מסויים או ידיעה על מנכ"ל קבוצה שנצפה אוכל במסעדה במרכז הארץ הופכות לנפוצות יותר ממאמרים שמסבירים למה הרמה הספורטיבית בארץ נמוכה במרבית הענפים. הרבה פעמים אתרי הספורט מעבירים את התחושה כאילו לא רק שהם לא דוחפים להעלות את רמת הסיקור הספורטיבי בארץ, אלא אף דוחפים להרדדתו. יותר ויותר אנשים הפכו מתוסכלים מרמת סיקור הספורט בארץ ותחלופה אין. בצר להם הם זנחו כל מה שקשור לספורט ישראלי או ספורט עולמי המסוקר בארץ.

אל הוואקום הזה נכנסו כמה אתרים, בלוגים ודפי פייסבוק רציניים במיוחד. לא אכנס לשמות ספציפיים מפני שאני כאן בשביל להחמיא לאכסניה בה אני יושב, אז אנקוב בשמה: הזווית הוא אתר הספורט מספר אחת בארץ כיום. לא מדובר באתר חדשותי או בכזה המסקר חדשות לבקרים את חילופי המאמנים במכבי סל, אלא באתר המאפשר לבלוגרים להעלות על הכתב את הגיגיים הרציניים ביותר ולפרסם אותם בבמה מכובדת במיוחד. העובדה היא שאתרים רציניים כמו כלכליסט בוחרים הרבה פעמים לפרסם ציטוטים וחלקי מאמרים מהזווית מדברת בעד עצמה. עיתונאים המחזיקים בדפי פייסבוק פופולריים במיוחד ממליצים מפעם לפעם על הזווית כאתר הבית החדש שלכם, כזה ששווה למצוא בו תחלופה למתחרים הלא מתחרים.

וכאן נכנסת החוויה האישית שלי. תחת ניהולם המנצח של האתר, אני מוצא את עצמי יושב וכותב על נושאים שבאמת מקבלים תהודה רצינית. לא פעם אני קולט שבאמצע בילוי עם חברים אני מתכנן כתבות בראש, עורך אותן בדמיוני ומוציא לפועל עוד באותו לילה. לפעמים זה אפילו יוצא בצורת יומן בהמשכים, כתיבה על נושא שמאמר אחד ממש לא מספיק בשביל להקיף אותו.

אבל זה יישמע נרקיסיסטי לומר שחוויית סיקור הספורט שלי השתנתה בזכות העובדה שאני זה שכותב אותה וזה באמת נרקיסיסטי. וזה גם לא נכון, מפני שההנאה הכי גדולה שלי הגילוי שקיימים המוני כותבים רציניים ברשת, שרק מחפשים את המקום הנכון לפרוץ בו. איכשהו, כולם התרכזו בזווית. כתבות, טורים ומאמרים רציניים מאד, שמעידים שאתרי הספורט הגדולים לא בהכרח כותבים את מה שבא לנו לקרוא, אלא את מה שבא להם שנקרא. בזווית זה אחרת. הכותבים קשובים לרחשי לב הציבור ובעזרת קבוצות ווטסאפ ופייסבוק שונות (ולא מעט חפירות מבורכות) מקבלים החלטה לכתוב או לכתוב על נושא כזה או אחר, החלטות שמוכיחות את עצמן פעם אחר פעם. וכאן, החוויה שלי מועצמת ומגיעה לסיפוקה המבוקש והמלא.

אז אם נתקלתם שוב בכתבה רדודה ובא לכם לקרוא תוכן איכותי, תמצאו לכם זווית ותכנסו לזווית.