ביום חמישי האחרון נוכחנו (שוב) לגלות שהמשחק הזה, שקורה בדרך כלל בין בני זוג, קורה גם בין שחקן ובין קבוצה שהחליטו להפריד כוחות.

פילדלפיה, עיר עם היסטורית כדורסל מהעשירות שידע עולם הספורט - מימי וילט צ׳מברליין, הדאנקים המפוארים של הדוקטור, דרך צ׳ארלס בארקלי ששלט בליגה מתחת לסלים, אלן אייברסון המרהיב ועוד רבים וטובים ועם קהל מדהים שמגבה אותה, פילדלפיה היא ללא ספק עיר של כדורסל.

מה שאני רוצה להגיד, זה שהכדורגל תרם לי הרבה- בפן החברתי, האישיותי והלימודי. והיום אני מאוד שמח לתרום בחזרה דרך העולם הזה שמרתק אותי כאילו אני עדיין ילד קטן. ונחשו מה? מסתבר שאני ממש לא לבד

אופ"א הודיעה על קבוצות הדירוג לקראת הגרלת בתי טורניר חדש, המכונה "ליגת האומות", מפעל שיתחיל בחודש ספטמבר 2018, יכלול את כל 55 הנבחרות החברות בארגון ולמעשה יחליף את משחקי הידידות שקיימו בעבר הנבחרות השונות

הגעת למכבי חיפה ויש שם הילה של עבר מפואר, איצטדיון סופר מודרני, קהל ענק ותמונות של קטן משחיל לבארטז באולד טרפורד וקייסי צורח מאושר שנייה לפני שיעקובו עושה עוד קסם באלופות.

שלא תטעו ולו לרגע, אינני מאשים את המאמן הלאומי, במקרה הזה מדובר באלישע לוי, אבל מאז שהנבחרת העפילה למקסיקו 1970 התחלפו כבר 14 מאמנים וההצלחות לא הגיעו. איך מאמן, גדול או כושל ככל שיהיה, אמור לחשוב לטווח הארוך כשאין לו גיבוי לא מההתאחדות לכדורגל, לא מתקשורת הספורט וגם לא מקהל האוהדים שלו?

אם היו אומרים לכם שלאחר 6 מחזורים בליגת העל תהיה קבוצה אחת שלא הפסידה עדיין ומובילה את הליגה ב 3 נקודות, סביר להניח שלא הייתם משערים לעצמכם שזוהי הפועל חיפה. אז מה קרה שפתאום הכל השתנה?

אחרי צפיה בנבחרת ישראל מול ליכטנשטיין ברור שגם ניצחון על ספרד לא יסתיר את האמת הפשוטה שנבחרת ישראל היא נבחרת חלשה, לא מאומנת, בלי פוטנציאל שיפור נראה לעין.

בעוד את האחריות על היעדרותם של הצרפתים מהמונדיאלים ב-1990 ו-1994 אפשר להטיל בעיקר עליהם, הדחתה האפשרית של ארגנטינה, היא באחריותה הישירה של פיפ"א.

זה הזמן של איתי שכטר להתבגר. אחרי עונה נהדרת אשתקד עם 14 שערים בליגה ועם פתיחת עונה טובה השנה כאשר כבש צמד מול מכבי תל אביב והוסיף עוד שער מול אשדוד ב-2 המחזורים הראשונים, יש נסיגה ביכולת שלו במשחקים האחרונים.