האליפות השכיחה לצוות המקצועי של באר שבע את כמות הליקויים הבלתי נגמרת שיש לה בסגל. החל מחולייה הגנתית בעייתית, אפילו בקנה מידה ישראלי ועד לכוכב ניגרי שמשחק בחוסר חשק.

אנחנו האוהדים שרואים כל תקציר 50 פעמים, שעוקבים אחרי כל מועמד וכל החתמה של הקבוצה שלנו ובעיקר חיים מכללי אצבע פשוטים, אך אין זה אומר שהם לא נכונים.

למה הם כן ואנחנו לא? כשנשאלת השאלה הזו ברוב המקרים היא נובעת מקנאה והסתכלות על הצלחות כאלה ואחרות של אדם או קבוצת אנשים שונה מאתנו, כשהתנאים הבסיסיים להצלחה זהים. ומכאן השאלה למה קרואטיה בגמר המונדיאל וישראל אפילו לא מצליחה להעפיל לשם?

אלונה ברקת, הבעלים של הפועל ב"ש, היא הטובה בישראל בתחומה. באמצעות רכישות על מנת להפוך את הקבוצה שלה לדורסנית עוד יותר, היא ממשיכה ותמשיך לקחת לקבוצות קטנות יותר או פחות את הסיכוי הקטן להצלחה.

האתלטיות, הגובה (1.85), הפיזיות ואינטליגנציית המשחק מעניקים לו מבנה אירופאי שבא לידי ביטוי ב-90 תיקולים מוצלחים ו-88 ניצחונות במאבקי גובה, כשסך הכל הוא מנצח ב-279 מאבקים מול שחקני היריב.

כשהירש בחר להישאר בהפועל ת"א ולחוות עונה בליגה הלאומית, האמנתי לדמעות שלו במשחק הירידה.

החלטתי שבמקום לראיין את האיש והטענות, אני רוצה לכתוב לו מכתב.

באר שבע צריכה לשאול את עצמה למה היא מצפה מבן בסט ואיך הוא מתאים לה בשיטת המשחק שלה

חשבתי שאני הוזה, הדרבי עוד לא התחיל וכבר הוא מקיים.

אין צורך להרחיב על היכולות של שיימן, אחד המגנים הטובים בארץ כבר כמה שנים, גם אם הוא לא זוכה ליותר מדי "זמן מסך". שיימן הוא הכי רחוק שאפשר מראוותנות. גם העונה, כמו רוב הקריירה שלו, הוא היה בשיאו כשפשוט ביצע את המוטל עליו