באקלים המזרח תיכוני, נראה שהמנהל מקצועי שהופך ביום בהיר אחד למאמן והמאמן שביום בהיר אחר הופך למנהל מקצועי, הם תופעה שבשגרה ולצערנו, כמעט תמיד מתלווה סוף ידוע מראש.

באחת מהופעותיו הרבות בתקשורת אמר השבוע קלופ שהתואר כבר של סיטי וכל המטרה שלו העונה היא להשיג את השאר. אמנם אני רוצה אליפות, אבל מקבל את ההסתכלות הריאלית שלו על המצב.

כשג'ורדי מתראיין הוא לא משחרר יותר מידי מידע. הוא בדרך כלל לא מדבר "תכלס" ולרוב זה אפילו נראה כאילו שהוא ראה משחק אחר. אבל סוף סוף אחרי ראיון ג׳ורדי אמר את הדבר הנכון - זו באמת תרופה זמנית.

לראות את הקבוצה שלך זה בדרך כלל כיף. אלא אם אתה אוהד קבוצה בסגנון של הפועל חיפה.

כפי שניתן לראות בטבלת הנתונים הנ"ל, הירידה של מכבי נתניה החלה באותו מחזור בו בני יהודה החלה לנסוק. המחזור התשיעי בו בני יהודה ניצחה את מכבי פ"ת ומכבי נתניה סיימה רק בתיקו מאופס עם בני סכנין היווה את המקום בו שתי הקבוצות החלו לנוע בכיוונים מנוגדים אחת אל עבר השנייה

זה לא היה משחק ענק. זה לא היה משחק גדול. זה היה משחק אפילו די בינוני, אבל השמחה שהתפרצה בסיום המשחק הבינוני הזה מזכירה תארים משמעותיים הרבה יותר.

למרות שבשביל להעביר את הטיעון שלי לא צריך את אותם מיליונים שיושבים בבית ורואים את ארסנל או כל קבוצה אחרת משחקת דרך המסך, הם בדיוק הנקודה.

המחצית הראשונה היא כמו המשך ישיר של רבע השעה האחרונה בדרבי, כלומר קבוצה חסרת חיים, תנועה ורעיונות כמעט לחלוטין.

אחרי עוד משחק נפל של מכבי, הדבר הכי פופוליסטי לומר היום הוא שג'ורדי מיצה את עצמו וצריך ללכת הביתה.

ינואר מתקרב בצעדי ענק ועמו גם חלון ההעברות שבפתח. שחקנים שמעמדם בקבוצות מתערער או שמחפשים להתקדם, יצטרכו לעשות את הבחירה החכמה לגבי הצעד הבא בקריירה שלהם. אני אמליץ כאן על הבחירה הנכונה בעיניי עבור השחקנים, הכוללת מעבר למועדון שמתאים להם ושזקוק לשחקן מסוגם