כשהמאבק במסגרת המקומית נראה אבוד, התקווה הגדולה של דורטמונד היא לנסות וללכת עד הסוף בליגת האלופות, בטח בתקופה המשוגעת של מגפת הקורונה. בשביל זה היא תצטרך את האלאנד שעדיין מחלים מפציעה, אך העיניים של האוהדים נשואות קודם כל לכוכב הקבוצה בשנתיים האחרות – ג'יידון סאנצ'ו.

כמעט שנה אחרי, צריך להתחיל לדבר על ההשפעות הנוכחיות ולתהות לגבי ההשפעות העתידיות של העברה אחת: העברת ארלינג האלאנד לדורטמונד.

הכדורגל בארצות הברית לא מצליח להמריא ואולי זה בגלל המבנה של הכדורגל בארץ הפסים והכוכבים, בית"ר ירושלים מראה ניצוצות של כדורגל ענק, וסרחיו ראמוס משנה את תפקיד הבלם ואת ההיסטוריה של ריאל מדריד. וגם - משחקי עונה בליגה הלאומית, בבונדסליגה ובפרמיירליג

לא בכל יום יוצא לך להשתגע משחקן צעיר שפורץ לחיינו בסערה, ואם הוא לא משחק בקבוצה שלך, אי אפשר לחשוד בך בהיעדר אובייקטיביות. זה המקרה: ארלינג הולאנד, עדיין לא בן 20, אבל הוא הסופר סטאר הבא של הכדורגל העולמי. חייבים להעיף מבט לעתיד ולשאול, לאן זה עוד יכול להתפתח?

הרי מהי הליגה הספרדית בלי ברצלונה וריאל? איך אפשר ליגה צרפתית בלי פאריז וליון? חשבתם לראות את הליגה איטלקית ללא קבוצה מרומא או טורינו? ואני בכלל בא להגיד לכם שכל מה שהכרתם בעשור הנוכחי מהליגה הגרמנית אלו שני דברים (שאפילו אחד מהם זו לא קבוצת כדורגל): באיירן מינכן וה-yellowall המפורסם של דורטמונד!

בצל חג הפורים שאנו מציינים אותו במהלך השבוע ומחלת הקורונה שמתפשטת ברחבי אירופה ומאיימת על חיינו ועל אירועי הספורט בארץ ובעולם האחרונים ואף עשויה לגרום לביטולם של אירועי ספורט עתידיים, לאחר פגרה קצרה של שבוע, ליגת האלופות חוזרת ובגדול לסיבוב השני של שלב שמינית הגמר.

היא לא אוניברסלית כמו הפרמייר ליג או מכילה את ריאל מדריד וברצלונה כמו הלה ליגה, אך הליגה הגרמנית היא בעצם הנוצצת ביותר.

בימים אלו אין חולק על העובדה שיורגן קלופ ראוי לכל השבחים והמחמאות שבעולם על המכונה שעשה מליברפול ו-30 השנים ללא אליפות הולכות להסתיים אצלו, אבל לא תמיד היה האיש שמכנה עצמו "הנורמלי" בין המאמנים הטובים בעולם. דרכו לתהילה הייתה ארוכה, קשה ורצופת מכאובים ותסכולים. 

הכדורגל הגרמני חווה בעשור האחרון הצלחות, כישלונות, אכזבות וחגיגות. לקראת תחילתו של עשור חדש, הגיע הזמן לסכם את התקופה, והפעם, 10 המשחקים הגדולים ביותר של הכדורגל הגרמני

תשעה מחזורי בונדסליגה כבר מאחורינו והפער בין המקום הראשון לשמיני הוא 4 נקודות בלבד (5 נקודות מהעשירי). מה עושה את הליגה כל כך צמודה השנה, והאם יש סיכוי שאחרי 7 שנים רצופות, בהן הצלחת נחתה בבירת בוואריה, נראה אלופה אחרת? נצא לסרוק את המתמודדות;