תשעה מחזורי בונדסליגה כבר מאחורינו והפער בין המקום הראשון לשמיני הוא 4 נקודות בלבד (5 נקודות מהעשירי). מה עושה את הליגה כל כך צמודה השנה, והאם יש סיכוי שאחרי 7 שנים רצופות, בהן הצלחת נחתה בבירת בוואריה, נראה אלופה אחרת? נצא לסרוק את המתמודדות;

מנשנגלאדבך
במקום הראשון נמצאת בורוסיה מנשנגלאדבך. הרכש של המועדון היה מדויק; בריל אמבולו מראה את ניצוצות הכשרון שלו שהיו כה כבויים בשאלקה (בין היתר הודות לפציעות), מרקוס תוראם אינו מבייש את אביו לילאן ושטפן ליינר הוא חיזוק מצוין להגנה, כשמעל הכל מנצח על התזמורת מרקו רוזה, מאמנו של מואנס דאבור עד לא מזמן.
בניגוד לליגה, באירופה המועדון מציג יכולת חלשה וניצב במקום האחרון בבית נכון לתום הסיבוב הראשון בשלב הבתים. גם בעונה הקודמת גלאדבך הייתה בצמרת וקרסה דווקא בשלב בו חיבור נצחונות היה עשוי להביא אותה לביסוס מקום בפסגת הליגה. נראה שגלאדבך של השנה עדיין לא יציבה מספיק כדי להמשיך להיות במקום הראשון בטווח הארוך.

באיירן
זו כבר עונה שנייה ברצף שבאיירן לא משכנעת מספיק ונכון לעכשיו מעמדו של המאמן, ניקו קובאץ', הוא בכי רע. מעבר למעמדו של קובאץ', סוגיית הפציעות מסרבת לעזוב את המועדון הבווארי כשניקלאס זולה גמר את העונה ואליו הצטרף לאחרונה לוקאס הרננדס שייעדר למשך זמן הקרוב לחודשיים.
באיירן נמצאת עכשיו בתקופת חילופי דורות בהנהלה ונראה כי אולי הנס, מגנם של חסן סליהמידזיץ' וניקו קובאץ', כבר לא יוכל לשמור עליהם. חשוב לזכור שבאיירן היא הקבוצה החזקה ביותר בליגה ועל-אף הפתיחה המגומגמת שלה, פייבוריטית ברורה לזכייה באליפות, בייחוד לאחר שמחקה פער של 9 נקודות בעונה הקודמת.

פרייבורג
ללא ספק הקבוצה הכי מפתיעה כאן. כריסטיאן שטרייך הוותיק קוצר את פירות ההשקעה והאמונה בסגל בינוני ומטה. וואלדשמיט ונילס פטרסן הם שני חלוצים מעולים, אך שאר הקבוצה אינה מכילה שמות מרשימים כמו של יריבותיה. קשה לראות אותם מחזיקים מעמד בצמרת לפרק זמן ארוך. על כל מקרה, גם כרטיס לאירופה יהיה מרשים ביותר עבור חניכיו של שטרייך.

וולפסבורג
הזאבים ממשיכים בפריחה המחודשת שלהם ומובילים את הבית המוקדם בליגה האירופית. השחקן המרשים ביותר שלהם הוא החלוץ ההולדי ווט וגהורסט שמבקיע בערך בקצב של שער כל שני משחקים. יחד איתו יוזיף ברקלו, שכבר היה רגל וחצי מחוץ למועדון וג'רום רוזליון הצרפתי, מובילים את הירוקים לעונה שעשויה להסתיים בחזרה לליגת האלופות, ממנה יש למועדון זכרונות טובים מאוד.

דורטמונד
העונה של דורטמונד נפתחה ברעש וצלצולים עם רכש רב שהגיע כדי לחזק את המועדון שמתקשה להתאושש מעזיבתו של יורגן קלופ. בפועל, כפי שחזיתי בטור מירוץ האלופות שפרסמתי לפני מס' מחזורים, דבר לא השתנה. מאטס הומלס אחד לא מספיק כדי לייצב הגנה חלשה מאוד, אקסל וויטסל קשר מצוין, אבל תומאס דיילני לא מספיק טוב. בעמדת החלוץ, פאקו אלקסר אמנם הוכיח שמה שלא מספיק טוב ללה-ליגה עשוי להיות מספיק טוב לבונדסליגה, אבל מועדון שמתיימר לזכות בתארים לא יכול להתבסס על חלוץ אחד בלבד שיש לו הסטורייה כשחקן שביר.
ההפסד לאינטר שם את דורטמונד במצב מאוד בעייתי בליגת האלופות ועל-אף שהגולל לא נחתם על סיכויי הצהובים-שחורים, נראה כי הם צפויים להתקשות להתקדם לשלב הבא.

לייפציג
השוורים פתחו את העונה בצורה די מרשימה, אבל אכזבו במחזורים האחרונים. למרות זאת, אני חושב שאפשר לקבוע כי מדובר בקבוצה המסוכנת ביותר עבור באיירן וזו שיכולה לזכות, כבר העונה, בתואר אליפות שלא יפתיע אף אחד. יוליאן נגלסמן מוכיח את עצמו כמאמן שיכול להצליח ביותר מקבוצה אחת, כשהוא מצליח עם האדומים-לבנים גם בליגת האלופות.
מבחינת סגל, המועדון הזה בנוי בצורה מאוזנת ביותר כשהוא מציג הגנה, קישור, התקפה ושוער חזקים. גם אם השמות של מרסל הלסטנברג, יוסוף פולסן, אמיל פורסברג, מרסל סביצר לא אומרים הרבה לאוהד הממוצע, הרי שמדובר בשחקנים מעולים ויחד, בקבוצה אחת, הם עלולים להיות סוס שחור מסוכן מאוד גם בליגת האלופות.

שאלקה
לאחר עונה קטסטרופלית, דייויד ואגנר הגרמני-אמריקאי, בייבי-קלופ, הגיע לגלזנקירשן ומחולל ניסים. הסגל שלו לא קרוב להזכיר את הימים הטובים של שאלקה ולמרות זאת הוא מצליח להישאר דבוק מספיק חזק לחבורת הצמרת.
אלכסנדר נובל רושם עונה טובה מאוד ומתחמם לקראת מעבר אפשרי אל באיירן מינכן כדי לרשת את מנואל נוייר ואמין האריט שכבר הוצב ברשימת ההעברות מזכיר למה הוא מוערך כל-כך בבונדסליגה. למרות כל זאת, ההתקפה של שאלקה אינה חזקה מספיק והיא זקוקה נואשות לסקורר.

לברקוזן
עוד קבוצה שהומלכה בתחילת העונה הייתה לברקוזן של פטר בוס, שבינתיים מתנהגת כמו קבוצת בוס טיפוסית – חזקה מאוד בהתקפה וחלשה מאוד בהגנה, רק בלי החלק של ההתקפה. לברקוזן כבשה 14 שערים בלבד עד כה, וזה כשלון למאמן שמחזיק נכסים כמו קווין וולנד, קאי הברץ, קארים בלערבי, לאון ביילי ולוקאס אלאריו.
מוקדם להכריז על פיטורין אפשריים של בוס, אבל יחד עם חוסר המחץ בהתקפה, הוא צריך להתמודד עם ההגנה הכל-כך חלשה שלו. ג'ונתן טאה אמנם משחק בנבחרת, אבל הוא צל חיוור של ג'רום בואטנג (גם בימים אלה בהם בואטנג הוא צל חיוור של עצמו) והאחים בנדר פציעים וכבר מזמן לעבר לשיא. בליגת האלופות, אגב, בוס רושם קמפיין חלש מאוד.

****
לסיכום, אפשר לראות שמראה עלול להטעות. הליגה צמודה, אבל זה לא בגלל שהבונדסליגה מציגה השנה מבחר קבוצות מרשימות, אלא בעיקר מכיוון שאין אף קבוצה חזקה שמצליחה לפרוץ קדימה.
בטווח הארוך, הנסיון והעוצמה של באיירן צפויים לנצח לה עונה נוספת והפער, על-אף שטרם נפתח, יגיע במוקדם או במאוחר.