במקור אני אוהד של העטלפים מולנסיה, אבל באל קלאסיקו בחרתי לי צד - אני בעד ריאל, או יותר נכון, אני נגד הזרם הטבעי של אוהדי ההצלחות

לאחר השוויון ברצלונה איבדה לחלוטין את הראש. הניסיונות העקרים לכבוש דרך הנעת כדור לכל אורך המשחק השפיעו על השחקנים, שהגבירו את הלחץ והפקירו את ההגנה.

אין זה סוד שריאל מדריד סובלת מתקופה רעה, אפילו רעה מאד. בטח ובטח עבור מועדון בסדר גודל כזה.

בתחילת העונה ההגעה של דה חאה ממנצ'סטר למדריד הייתה עניין של זמן וקיילור נבאס, שלא זכה להזדמנות ממשית בבלאנקוס, היה בדרכו ההפוכה. מי חשב שלקראת סוף העונה קיילור יהיה השחקן המצטיין של העונה בריאל מדריד?

בפני זידאן עומד כעת "כאב ראש" במובן החיובי, הוא ככל הנראה יחויב לבחור בין שני ילדי פלא צעירים עם עתיד מבטיח - איסקו או חאמס

פתאום הבנתי שהמצ'-אפ הזה מזכיר לי את הקלאסיקו בין ריאל לבארסה.

המינוי הצפוי של זידאן למאמן ריאל מדריד, הוא המשך המגמה, בכדורגל העולמי בכלל ובספרד בפרט, למנות לתפקיד הזה כוכבי עבר גדולים.

לפלורנטינו פרס יש את כל החלקים: יש לו את השחקנים הטובים ביותר, הרבה כסף ומאות מיליוני אוהדים ברחבי העולם, אך האם יצליח הנשיא להרכיב מחלקים אלו את הפאזל שיצור את הקבוצה הטובה בעולם?

הקיץ ריאל לא רצו להסתכן. הם החזירו את המושאלים והחתימו את דנילו הנהדר כדי שישמש ברוטציה עם קרבחאל. ולמרות זאת, מכת הפציעות מכה שוב בריאל מדריד

הייתי במסיבת העיתונאים של ריאל כשהיא הגיעה לארץ למשחק השלום. צילמתי אותו בלי הפסקה ואפילו תפסתי אותו מחייך בבושה, כי כזה הוא היה, פשוט, נעים, צנוע