המחזור ה-6 בליגת העל אוטוטו יוצא לדרך וקבוצות ליגת העל השונות, אלה שסיימו בהצלחה את תשע"ז ואלה שפחות, רוצות לפתוח את השנה העברית החדשה ברגל ימין.

אם יש סיבה אחת שההתאחדות לכדורגל חייבת לאמץ את חוק הענישה בדיעבד, כפי שאומץ בליגה האנגלית השנה, קוראים לה איתי שכטר

טענתי כמו הרבה אחרים עוד לפני תחילת העונה, שלמכבי חיפה יש סגל שחקנים מהטובים בארץ, אני עדיין חושב כך וזה יאמר לזכותו של לוזון. אבל פה זה נגמר.

עד כה הפועל באר שבע נראתה כדוברת שפה אחרת בכדורגל הישראלי - לחץ תקשורתי לא משפיע, מגיעה למשחקים גדולים, פוגעת בזרים, לא מתבזה באירופה, לא מתבטלת מול הקטנות בליגת העל, אבל העונה זה קצת יותר קשה

לעתים רחוקות אתה יכול לצאת מרוצה ממשחק שהסתיים ב-0:0. לעתים עוד יותר רחוקות אתה יכול לצאת מרוצה ממשחק שבו אתה מאוכזב מהתוצאה

מה עשית בקבוצה ביותר מחצי שנה שאתה המאמן שלה? איזו דרך הנחלת? על מה אתה עובד באימונים? בסוף השנה שעברה הובלת את הקבוצה לאחד מסיומי השנה הגרועים בתולדותיה. ניחא אמרנו, הוא לא בנה את הקבוצה. הוא לא הביא את השחקנים.

זה לא עוד משחק בשבילי. כל ניצחון וכל הפסד במשחקים מולם חרוטים לי בזיכרון. כל גול שהם כובשים נגדנו הוא כמו סכין בלב

אז איך לוזון ינצח יריבה סופר קשה כמו מכבי ת"א במגרשה הסמי ביתי? להלן מספר נקודות מפתח מכריעות

הדיאלוג בין מוטי חביב לניר סביליה לאחר פסילת השער של דן אינבינדר מול בני יהודה, ממחיש די בפשטות את הבינוניות שממנה סובל מקצוע עיתונות הספורט בארץ

שלומי דורה בנה (נצא מנק' הנחה שזה אכן הוא) בעכו קבוצה בלי המון כלים לרשותו. כדי להפוך קבוצה כזו לקבוצה שתצליח להתרחק מהאזור המסוכן, צריך לתת לקבוצה סגנון ודרך מסוימת.